ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 34 (קפח ע"א)

מואב ששמרה תאניה ומדין שכבר נלקטה - לשרפת אש

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 34 · דף קפח ע"א

לשון הזוהר

כַּךְ מוֹאָב, דִּזְמִינָא לְאַיְיתָאָה אִינּוּן תְּאֵנֵי, נָטַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב ׳אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב׳. מִדְיָן דְּקָא יְהִיבַת תְּאֵנֵי, וְאַלְקִיטוּ לוֹן, כְּתִיב ׳צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים׳ (במדבר כה, יז). דְּהָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, תְּאֵנָה דָּא לָא זְמִינַת לְאַיְיתָאָה פֵּירִין, וּבְגִין כָּךְ אִתְחַזְיַית לִיקִידַת אֶשָּׁא. פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְגוֹ'׳ (במדבר כב, ד) מוֹאָב אִינּוּן שָׁארֵי, וּבְגִין אִינּוּן תְּאֵנֵי, דְּזַמִּין מוֹאָב לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִשְׁתֵּזִיבוּ מֵעוֹנְשָׁא.

תרגום

כָּךָ מוֹאָב, שֶׁעֲתִידָה לְהָבִיא אוֹתָן תְּאֵנִים, שָׁמַר אוֹתוֹ הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב׳ (דברים ב, ט) - מִדְיָן שֶׁנָּתַן כְּבָר תְּאֵנִים וְלִקְּטוּ אוֹתָן, כָּתוּב ׳צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים׳ (במדבר כה, יז) - שֶׁהֲרֵי מִכָּאן וָהָלְאָה תְּאֵנָה זוֹ לֹא עֲתִידָה לְהָבִיא פֵרוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה רְאוּיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ. פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְגוֹ'׳ (במדבר כב, ד). מוֹאָב הֵם מֻתָּרִים, וּמִשּׁוּם אוֹתָן תְּאֵנִים שֶׁעָתִיד מוֹאָב לְהוֹצִיא לָעוֹלָם נִצְּלוּ מֵעֹנֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך מואב, דזמינא לאייתאה אינון תאני, נטר ליה קודשא בריך הוא, דכתיב ׳אל תצר את מואב׳. מדין דקא יהיבת תאני, ואלקיטו לון, כתיב ׳צרור את המדינים׳ (במדבר כה, יז). דהא מכאן ולהלאה, תאנה דא לא זמינת לאייתאה פירין, ובגין כך אתחזיית ליקידת אשא. פתח ואמר, ׳ויאמר מואב אל זקני מדין וגו'׳ (במדבר כב, ד) מואב אינון שארי, ובגין אינון תאני, דזמין מואב לאפקא לעלמא, אשתזיבו מעונשא.

התרגום: כך מואב, שעתידה להביא אותן תאנים, שמר אותו הקב"ה, שכתוב ׳אל תצר את מואב׳ (דברים ב, ט) - מדין שנתן כבר תאנים ולקטו אותן, כתוב ׳צרור את המדינים׳ (במדבר כה, יז) - שהרי מכאן והלאה תאנה זו לא עתידה להביא פרות, ומשום זה ראויה לשרפת אש. פתח ואמר, ׳ויאמר מואב אל זקני מדין וגו'׳ (במדבר כב, ד). מואב הם מתרים, ומשום אותן תאנים שעתיד מואב להוציא לעולם נצלו מענש.

מן המפרשים

הסולם: כך מואב דזמינא וכו': כך מואב, שהיה עתיד להביא אלו התאנים, רות ותולדותיה, שמר אותו הקב"ה, שכתוב אל תצר את מואב. מדין שכבר נתנו התאנים, ולקטו אותן, כתוב, צרור את המדינים. כי מכאן ולהלאה, אילן התאנים זה אינו עתיד להביא פירות,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: