הינוקא שנרתע מן החכמים - שלא קראו קריאת שמע בעונתה
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף קפו ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, מָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דִּכְפַר סִכְנִין, דְּהֲוָה תַּמָּן רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אִתְאֲרָחוּ בְּאִתְּתָא דִּילֵיהּ, דְּהֲוָה לָהּ בְּרָא חֲדָא זְעֵירָא, וְכָל יוֹמָא הֲוָה בְּבֵי סִפְרָא, הַהוּא יוֹמָא סָלִיק מִבֵּי סִפְרָא, וְאָתָא לְבֵיתָא, חָמָא לוֹן לְאִלֵּין חַכִּימִין. אָמַר לֵיהּ אִמֵּיהּ, קָרִיב לְגַבֵּי אִלֵּין גּוּבְרִין עִלָּאִין וְתִרְוַוח מִנַּיְיהוּ בִּרְכָאָן. קָרִיב לְגַבַּיְיהוּ, עַד לָא קָרִיב, אַהֲדָר לַאֲחוֹרָא. אָמַר לֵיהּ לְאִמֵּיהּ, לָא בָּעֵינָא לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ. דְּהָא יוֹמָא דָּא לָא קָרוּ קְרִיאַת שְׁמַע, וְהָכִי אוֹלְפֵי לִי, כָּל מַאן דְּלָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, בְּנִדּוּי הוּא כָּל הַהוּא יוֹמָא.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל כְּפַר סִכְנִין, שֶׁהָיָה שָׁם רַב הַמְנוּנָא סָבָא. הִתְאָרְחוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיָה לָהּ בֵּן אֶחָד קָטָן, וְכָל הַיּוֹם הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר. אוֹתוֹ יוֹם עָלָה מִבֵּית הַסֵּפֶר וּבָא הַבַּיְתָה, רָאָה אֶת אוֹתָם הַחֲכָמִים. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, הִתְקָרֵב לַגְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ וְתַרְוִיחַ מֵהֶם בְּרָכוֹת. קָרַב אֲלֵיהֶם, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב, חָזַר לְאָחוֹר. אָמַר לְאִמּוֹ, אֵינִי רוֹצֶה לִקְרַב אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי יוֹם זֶה לֹא קָרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע, וְכָךְ לִמְּדוּנִי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, הוּא בְּנִדּוּי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי באורחא, מטו לההוא אתר דכפר סכנין, דהוה תמן רב המנונא סבא, אתארחו באתתא דיליה, דהוה לה ברא חדא זעירא, וכל יומא הוה בבי ספרא, ההוא יומא סליק מבי ספרא, ואתא לביתא, חמא לון לאלין חכימין. אמר ליה אמיה, קריב לגבי אלין גוברין עלאין ותרווח מנייהו ברכאן. קריב לגבייהו, עד לא קריב, אהדר לאחורא. אמר ליה לאמיה, לא בעינא לקרבא לגבייהו. דהא יומא דא לא קרו קריאת שמע, והכי אולפי לי, כל מאן דלא קרי קריאת שמע בעונתיה, בנדוי הוא כל ההוא יומא.
התרגום: רבי יצחק ורבי יהודה היו הולכים בדרך. הגיעו לאותו מקום של כפר סכנין, שהיה שם רב המנונא סבא. התארחו אצל אשתו, שהיה לה בן אחד קטן, וכל היום היה בבית הספר. אותו יום עלה מבית הספר ובא הביתה, ראה את אותם החכמים. אמרה לו אמו, התקרב לגברים העליונים הללו ותרויח מהם ברכות. קרב אליהם, ועד שלא קרב, חזר לאחור. אמר לאמו, איני רוצה לקרב אליהם, שהרי יום זה לא קראו קריאת שמע, וכך למדוני, כל מי שלא קרא קריאת שמע בעונתה, הוא בנדוי כל אותו היום.
מן המפרשים
אור החמה: ר' יצחק ור' יהודה הוו אזלי וכו' יתבין ברומו של עולם רומזים בספירות העליונות ומה גם בשעת ברכה שהם משפיעות והאצבעות מושכין. אצבעא חדא וכו' היינו אצבע האמצעי והוא נגד הת"ת ולכך הוא גבוה מכלם להראות מדת הת"ת על החסד והגבורה ועולה…
הסולם: רבי יצחק ור' יהודה וכו': ר"י ור"י היו הולכים בדרך, הגיעו לאותו מקום של כפר סכנין, שהיה שם רב המנונא סבא, ונתארחו אצל אשתו, שהיה לה בן אחד קטן. וכל יום היה בבית הספר, באותו יום עלה מבית הספר ובא לביתו. ראה אלו החכמים. אמרה לו…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: לא קרו ק"ש אבל תפלה לא קאמר מפני שהית' תורתם אומנותם ופטורים מתפלה אך לא מק"ש. ונלע"ד שטעם הדבר הוא מפני שעיקר התפלה הוא באצילות ולהמשיך מוחין דאבא ולכן העוסק בתורה פטור ממנה שהתורה היא באבא. ונראה דגמרא דייק ברשב"י וחביריו…