׳שלח תשלח את האם׳ - תביעת הינוקא על שני הוריו
בלק · ׳שלח תשלח את האם׳ - תביעת הינוקא שהשיבה נשמת רבי יוסי מפקיעין · מאמר 34 · פיסקה 5 · דף רד ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְגוֹ'׳, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'׳. הֲוָה גָּעֵי הַהוּא יַנּוּקָא וּבָכֵי, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, קַיֵּים מִלָּה דָּא דְּאוֹרַיְיתָא, תְּרֵין בְּנִין הֲוִינָא מֵאַבָּא וְאִמִּי, אֲנָא וַאֲחֹתִי זְעֵירְתָּא מִנַּאי. הֲוָה לָךְ לְמֵיסַב לָן, וּלְקַיְּימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, אֵם כְּתִיב, וְלָא אָב, הָא הָכָא כּוֹלָּא הוּא, אַבָּא וְאִמָּא. אִימָּא מִיתַת, וּנְסִיבַת לָהּ מֵעַל בְּנִין. הַשְׁתָּא אַבָּא דְּהֲוִי חָפֵּי עֲלָן, אִנְסִיב מֵעַל בְּנִין. אָן דִּינָא דְּאוֹרַיְיתָא. בָּכוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא, לָקֳבֵל בִּכְיָה וְגָעוּ דְּהַהוּא יַנּוּקָא.
תרגום
פָּתַח אוֹתוֹ יַנּוּקָא וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּתוּב בַּתּוֹרָה ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ וְגוֹ'׳, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'׳. הָיָה צוֹעֵק אוֹתוֹ יַנּוּקָא וּבוֹכֶה, וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, קַיֵּם ׳דָּבָר זֶה׳ שֶׁל הַתּוֹרָה! שְׁנֵי בָנִים הָיִינוּ מֵאַבָּא וְאִמִּי, אֲנִי וַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה מִמֶּנִּי, הָיָה לְךְ לָקַחַת אוֹתָנוּ וּלְקַיֵּם דְּבַר הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵם כָּתוּב, וְלֹא אָב - הֲרֵי כָּאן הַכֹּל הוּא, אַבָּא וְאִמָּא. אִמָּא מֵתָה, וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ ׳מֵעַל הַבָּנִים׳. כָּעֵת אַבָּא שֶׁהָיָה מְכַסֶּה עָלֵינוּ נִלְקַח ׳מֵעַל הַבָּנִים׳. אֵיפֹה דִּין הַתּוֹרָה? בָּכוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַחֲבֵרִים מוּל הַבְּכִי וְהַצְּעָקָה שֶׁל אוֹתוֹ יַנּוּקָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ההוא ינוקא ואמר, מאריה דעלמא, כתיב באורייתא, ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך וגו'׳, ׳שלח תשלח את האם וגו'׳. הוה געי ההוא ינוקא ובכי, אמר, מאריה דעלמא, קיים מלה דא דאורייתא, תרין בנין הוינא מאבא ואמי, אנא ואחתי זעירתא מנאי. הוה לך למיסב לן, ולקיימא מלה דאורייתא. ואי תימא מאריה דעלמא, אם כתיב, ולא אב, הא הכא כולא הוא, אבא ואמא. אימא מיתת, ונסיבת לה מעל בנין. השתא אבא דהוי חפי עלן, אנסיב מעל בנין. אן דינא דאורייתא. בכו רבי אלעזר וחברייא, לקבל בכיה וגעו דההוא ינוקא.
התרגום: פתח אותו ינוקא ואמר: רבון העולם, כתוב בתורה ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך וגו'׳, ׳שלח תשלח את האם וגו'׳. היה צועק אותו ינוקא ובוכה, ואמר: רבון העולם, קים ׳דבר זה׳ של התורה! שני בנים היינו מאבא ואמי, אני ואחותי הקטנה ממני, היה לך לקחת אותנו ולקים דבר התורה. ואם תאמר, רבון העולם, אם כתוב, ולא אב - הרי כאן הכל הוא, אבא ואמא. אמא מתה, ולקחת אותה ׳מעל הבנים׳. כעת אבא שהיה מכסה עלינו נלקח ׳מעל הבנים׳. איפה דין התורה? בכו רבי אלעזר והחברים מול הבכי והצעקה של אותו ינוקא.
מן המפרשים
קרני אור: ולקיימא מלה דאורייתא ולקיימא מלה דאורייתא. ר"ל ' שלח תשלח את האם ' דהיינו דאם תשאר בחיים, 'ואת הבנים תקח לך' ר"ל הם ימותו:
הסולם: פתח ההוא ינוקא וכו': פתח אותו הילד ואמר, רבון העולם, כתוב בתורה, כי יקרא קן צפור לפניך וגו'. שלח תשלח את האם וגו'. היה צועק הילד ובוכה, אמר, רבונו של עולם, תקיים דבר זה שבתורה, שני בנים היינו מאבי ואמי, אני ואחותי הקטנה ממני,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: