ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 33: ׳ה' בקר תשמע קולי׳ - בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף › פיסקה 7 (רד ע"ב)

נר דוד כסוי לבקרו של יוסף - ׳ויצפהו זהב טהור׳

בלק · ׳ה' בקר תשמע קולי׳ - בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף · מאמר 33 · פיסקה 7 · דף רד ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּשָּׁטוּ דַּרְגִּין, וְאִתְלַבָּשׁוּ נְהוֹרִין, וְאִינּוּן אִקְרוּן כְּנָפַיִם עִלָּאִין, עַד דְּמָטוּ לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, וְאִיהוּ נָטִיל כָּל נְהוֹרִין עִלָּאִין, וּמִגּוֹ דְּכָל נְהוֹרִין עִלָּאִין בֵּיהּ תַּלְיָין, זִיוִיהּ סָלִיק מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא דִּלְעֵילָּא, עַד דְּעָלְמִין דִּלְתַּתָּא לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. אָתָא דָּוִד וְאַתְקַן הַאי בּוּצִינָא, חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, לְאִתְחַפָּאָה בֵּיהּ, וּלְקַיְּימָא עָלְמִין דִּלְתַּתָּא, בְּסִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דָּא וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳בֹּקֶר אֱעֶרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר׳ (שמות לז, ב) - (נ"א ובגין דההוא בוצינא דוד ביה תלייא וכו') בְּגִין דְּהַהוּא בּוּצִינָא דְּדָוִד אִיהִי, וּבָהּ תַּלְיָיא, אָמַר דְּאִיהוּ לִיהֱוִי חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר אִלְמָלֵא לָא נָפַקְנָא בְּאָרְחָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלָּה דָּא דַּיהו"ה.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְפַּשְּׁטוּ דְרָגוֹת וְהִתְלַבְּשׁוּ אוֹרוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים כְּנָפַיִם עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְבֹקֶר זֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהוּא לוֹקֵחַ כָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים בּוֹ תְּלוּיִים, זִיווֹ עוֹלֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹף הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁהָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַטָּה לֹא יְכוֹלִים לִסְבֹּל. בָּא דָוִד וְהִתְקִין נֵר זֶה, כִּסּוּי לְבֹקֶר זֶה שֶׁל יוֹסֵף לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ וּלְהַעֲמִיד עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַטָּה בְּסִדּוּר הַנֵּר הַזֶּה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳בּקֶר אֶעֱרָךְ לְךְ וַאֲצַפֶּה׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר׳ (שמות לז, ב) - (וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נֵר, דָּוִד תָּלוּי בּוֹ וכו') וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַנֵּר הוּא שֶׁל דָּוִד וּבוֹ תָלוּי, אָמַר שֶׁהוּא יִהְיֶה כִסּוּי לַבֹּקֶר הַזֶּה. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר, אִלְמָלֵא לֹא יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ רַק לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה - דַּי לִי!

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך אתפשטו דרגין, ואתלבשו נהורין, ואינון אקרון כנפים עלאין, עד דמטו להאי בקר דיוסף, ואיהו נטיל כל נהורין עלאין, ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין, זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא, עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן האי בוצינא, חופאה להאי בקר דיוסף, לאתחפאה ביה, ולקיימא עלמין דלתתא, בסדורא דבוצינא דא ועל דא כתיב, ׳בקר אערך לך ואצפה׳ - כמה דאת אמר, ׳ויצפהו זהב טהור׳ (שמות לז, ב) - (נ"א ובגין דההוא בוצינא דוד ביה תלייא וכו') בגין דההוא בוצינא דדוד איהי, ובה תלייא, אמר דאיהו ליהוי חופאה להאי בקר. אתא רבי אבא ונשקיה, אמר אלמלא לא נפקנא בארחא, אלא למשמע מלה דא דיהו"ה.

התרגום: ומשום כך התפשטו דרגות והתלבשו אורות, והם נקראים כנפים עליונים, עד שמגיעים לבקר זה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים. ומתוך שכל האורות העליונים בו תלויים, זיוו עולה מסוף העולם עד סוף העולם שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה לא יכולים לסבל. בא דוד והתקין נר זה, כסוי לבקר זה של יוסף להתכסות בו ולהעמיד עולמות שלמטה בסדור הנר הזה, ועל זה כתוב ׳בקר אערך לך ואצפה׳ - כמו שנאמר ׳ויצפהו זהב טהור׳ (שמות לז, ב) - (ומשום שאותו נר, דוד תלוי בו וכו') ומשום שאותו הנר הוא של דוד ובו תלוי, אמר שהוא יהיה כסוי לבקר הזה. בא רבי אבא ונשקו, ואמר, אלמלא לא יצאתי לדרך רק לשמע דבר זה - די לי!

מן המפרשים

אור החמה: רד: אתא דוד ואתקן וכו' עיין מה שכתבנו בפ' תרומה דף קכ"ו . לא יכילנא למסבלא מילוי כצ"ל ור"ל כי לא היה יכול לסבול בדעתו דבריו וענייניו של אותו תינוק איך היה מוסר נפשו על אביו:

שער מאמרי רשב"י: שם בדר"ד ע"ב וז"ל ועל דא כתיב בקר אערך לך ואצפה כד"א ויצפהו זהב טהור. צריך אני להקדים לך כלל אחד והוא ענין העשר ספירות כי לפעמים הספירות הם כדמיון מעבר בלבד א ל האור הגנוז בתוכם כדמיון השמש העומד בשמים ואורו מתנוצץ ואעפ"י שאין…

קרני אור: אתפשטו דרגין אתפשטו דרגין כו'. ר"ל מחסד אתפשטו החסדים בכל הספי', והיינו ההתלבשות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: