ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 24: ׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳ - נעירת החמור ונסים שאין אדם יודע › פיסקה 4 (רא ע"א)

חזרת הערבים - חמשה יושבים וזקן עמהם ועופות פורשים כנפים

בלק · ׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳ - נעירת החמור ונסים שאין אדם יודע · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף רא ע"א

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלִין, אִינּוּן עַרְבָאֵי אָהַדְרוּ לְגַבֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, סָבָא סָבָא אַנְתְּ שָׁאִילְתָּא לָן מִן יוֹמִין דְּעָלְמָא, וְלָא שָׁאִילְתָּא עַל יוֹמָא דָּא, דַּחֲמֵינָא תַּוְּוהָא עַל תַּוְּוהָא, חֲמֵינָא חַמְשָׁא בְּנֵי נָשָׁא יַתְבִין, וְחַד סָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, וַחֲמֵינָא עוֹפֵי מִתְכַּנְּפֵי וְקָא פַּרְשִׂין גַּדְפִּין עַל רֵישַׁיְיהוּ, אִלֵּין אַזְלִין, וְאִלֵּין תָּבִין, וְטוּלָא לָא אִתְעֲבָר מֵעַל רֵישַׁיְיהוּ. וְהַהוּא סָבָא אָרִים קַלֵיהּ עָלַיְיהוּ, וְאִינּוּן שַׁמְעִין.

תרגום

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אוֹתָם עַרְבִים חָזְרוּ אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ, זָקֵן זָקֵן, אַתָּה שְׁאַלְתָּנוּ מִימֵי הָעוֹלָם, וְלֹא שָׁאַלְתָּ עַל יוֹם זֶה, שֶׁרָאִינוּ תְמִיהָה עַל תְּמִיהָה. רָאִינוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים, וְזָקֵן אֶחָד יַחַד אִתָּם, וְרָאִינוּ עוֹפוֹת מִתְכַּנְּסִים וּפוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל רָאשֵׁיהֶם, אֵלּוּ הוֹלְכִים וְאֵלּוּ שָׁבִים, וְהַצֵּל לֹא עָבַר מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, וְאוֹתוֹ זָקֵן הֵרִים קוֹלוֹ עֲלֵיהֶם, וְהֵם שׁוֹמְעִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו אזלין, אינון ערבאי אהדרו לגביה. אמרו ליה, סבא סבא אנת שאילתא לן מן יומין דעלמא, ולא שאילתא על יומא דא, דחמינא תווהא על תווהא, חמינא חמשא בני נשא יתבין, וחד סבא בהדייהו, וחמינא עופי מתכנפי וקא פרשין גדפין על רישייהו, אלין אזלין, ואלין תבין, וטולא לא אתעבר מעל רישייהו. וההוא סבא ארים קליה עלייהו, ואינון שמעין.

התרגום: עד שהיו הולכים, אותם ערבים חזרו אליו. אמרו לו, זקן זקן, אתה שאלתנו מימי העולם, ולא שאלת על יום זה, שראינו תמיהה על תמיהה. ראינו חמשה בני אדם יושבים, וזקן אחד יחד אתם, וראינו עופות מתכנסים ופורשים כנפים על ראשיהם, אלו הולכים ואלו שבים, והצל לא עבר מעל ראשיהם, ואותו זקן הרים קולו עליהם, והם שומעים.

מן המפרשים

קרני אור: אמרו ליה חברייא אמרו ליה חברייא. לרבי פנחס 'ההוא אתרא' כו':

הסולם: עד דהוו אזלין וכו': בעוד שהיו הולכים, חזרו אליהם אלו הערבים אמרו לו, זקן זקן, אתה שאלת אותנו, אם נתעורר קול בשדה מימי עולם, ולא שאלת אותנו על יום הזה, שראינו היום פליאה על פליאה, ראינו חמשה בני אדם יושבים, וזקן אחד עמהם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר