ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 17: ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן › פיסקה 12 (קצז ע"ב)

׳לך׳ שהשכינה עמם בגלות - ׳היפה׳ כנגד ׳שחורה אני׳

בלק · ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן · מאמר 17 · פיסקה 12 · דף קצז ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ - לָךְ לָמָּה. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב לָךְ, וּכְתִיב ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג). וְדָא הוּא ׳לָךְ. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, הַיָּפָה, אִיהִי אַמְרַת דְּאִיהִי אוּכַּמְתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ (שיר השירים א). וְאִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ: יָפָה אַתְּ, שַׁפִּירְתָּא, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, שַׁפִּירְתָּא אִיהִי עַל כָּל דַּרְגִּין, וּכְתִיב ׳יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א).

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ - לָךְ לָמָּה? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הִיא עִמָּם בַּגָּלוּת, וְעַל זֶה כָּתוּב לָךְ. וְכָתוּב (ישעיה סג) ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וְזֶהוּ לָךְ׳. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים - הַיָּפָה - הִיא אָמְרָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ (שיר השירים א). וְהוּא אָמַר אֵלֶיהָ: יָפָה אַתְּ, נָאָה, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, נָאָה עַל כָּל הַדְּרָגוֹת, וְכָתוּב ׳יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי׳ (שם ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳אם לא תדעי לך׳ - לך למה. אלא בכל אתר דישראל בגלותא, איהי עמהון בגלותא. ועל דא כתיב לך, וכתיב ׳בכל צרתם לו צר׳ (ישעיה סג). ודא הוא ׳לך. היפה בנשים׳, היפה, איהי אמרת דאיהי אוכמתא, כמה דאת אמר ׳שחורה אני׳ (שיר השירים א). ואיהו אמר לגבה: יפה את, שפירתא, היפה בנשים, שפירתא איהי על כל דרגין, וכתיב ׳יפה את רעיתי׳ (שיר השירים א).

התרגום: דבר אחר ׳אם לא תדעי לך׳ - לך למה? אלא בכל מקום שישראל בגלות, היא עמם בגלות, ועל זה כתוב לך. וכתוב (ישעיה סג) ׳בכל צרתם לו צר, וזהו לך׳. היפה בנשים - היפה - היא אמרה שהיא שחורה, כמו שנאמר ׳שחורה אני׳ (שיר השירים א). והוא אמר אליה: יפה את, נאה, היפה בנשים, נאה על כל הדרגות, וכתוב ׳יפה את רעיתי׳ (שם ו).

מן המפרשים

אור החמה: ד"א אם לא תדעי לך למה אלא וכו' בכל אתר דישראל בגלותא וכו' בענין זה הם ב' בחינות הא' היות השכינה בגלות והיא אינ' גול' ממש אלא לשמור ישראל והיינו גלו למצרים שכינה וכו' הב' היות השכינה ממש חשוב' בגלות וזה בגלות זה המר שהוא נפול'…

אור יקר: צרתם לו צר שהיא ממש בתוך הצרה והגלות כמו ישראל כתיב פעם אחרת לד וזהו.

הסולם: ד"א אם לא וגו': פירוש אחר. אם לא תדעי לך. לך, למה. אלא בכל מקום שישראל בגלות, השכינה עמהם בגלות, ועל כן כתוב, לך. וכתוב בכל צרתם לו צר. וזה הוא, לך. דהיינו בשבילך, כי גם היא בגלות. היפה בנשים, היפה, היא אמרה שהיא שחורה, כש"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: