ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 15: ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ › פיסקה 2 (קצה ע"ב)

אין מפרט אלא חטאים שנזכרים - והשאר נמשכים אחריהם

בלק · ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

וְלָא תֵּימָא, דְּלָא מְקַבֵּל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דִּיְּפָרֵט חֶטְאוֹי מִיּוֹמָא דְּהֲוָה בְּעָלְמָא, (ס"א אי הכי) אָן (או) אִינּוּן דְּאִתְכְּסוּן מִנֵּיהּ, דְּלָא יָכִיל לְאַדְבְּקָא. אֶלָּא לָא אִצְטְרִיךְ לְפָרְשָׁא, בַּר אִינּוּן דְּיִדְכַּר מִנַּיְיהוּ. וְאִי שַׁוִּי רְעוּתֵיהּ בְּהוּ, כָּל אַחֲרָנִין אִתְמַשְּׁכָן אֲבַּתְרַיְיהוּ. דְּהָא תָּנֵינָן, אֵין בּוֹדְקִין חוֹרֵי בֵּיתָא עִלָּאִין לְעֵילָּא, וְלָא אִינּוּן תַּתָּאִין לְתַתָּא בְּבִיעוּר חָמֵץ. אֶלָּא כֵּיוָן דְּבָדִיק כְּפוּם חֵיזוּ דְּעֵינוֹי מַה דְּיָכִיל לְאַדְבְּקָא, כֹּלָּא אִתְמְשַׁךְ בָּתַר דָּא, וְאִתְבְּטִּיל בַּהֲדֵיהּ.

תרגום

וְלֹא תֹאמַר שֶׁלֹּא יְקַבְּלוֹ הקב"ה עַד שֶׁיְּפָרֵט חֲטָאָיו מִיּוֹם שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם, (אִם כָּךְ) אֵיפֹה (אוֹ) אוֹתָם שֶׁהִתְכַּסּוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ. אֶלָּא לֹא צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, פְּרָט לְאוֹתָם שֶׁיִּזְכֹּר מָהֵם. וְאִם שָׂם רְצוֹנוֹ בָהֶם, כָּל הָאֲחֵרִים נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי לָמַדְנוּ, אֵין בּוֹדְקִים חוֹרֵי הַבַּיִת הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, וְלֹא אוֹתָם תַּחְתּוֹנִים לְמַטָּה בְּבִעוּר חָמֵץ. אֵין כֵּיוָן שֶׁבָּדַק כְּפִי מַרְאֵה עֵינָיו מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי זֶה וְהִתְבַּטֵּל יַחַד אִתּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולא תימא, דלא מקבל ליה קודשא בריך הוא, עד דיפרט חטאוי מיומא דהוה בעלמא, (ס"א אי הכי) אן (או) אינון דאתכסון מניה, דלא יכיל לאדבקא. אלא לא אצטריך לפרשא, בר אינון דידכר מנייהו. ואי שוי רעותיה בהו, כל אחרנין אתמשכן אבתרייהו. דהא תנינן, אין בודקין חורי ביתא עלאין לעילא, ולא אינון תתאין לתתא בביעור חמץ. אלא כיון דבדיק כפום חיזו דעינוי מה דיכיל לאדבקא, כלא אתמשך בתר דא, ואתבטיל בהדיה.

התרגום: ולא תאמר שלא יקבלו הקב"ה עד שיפרט חטאיו מיום שהיה בעולם, (אם כך) איפה (או) אותם שהתכסו ממנו, שלא יכול להגיע. אלא לא צריך לפרש, פרט לאותם שיזכר מהם. ואם שם רצונו בהם, כל האחרים נמשכים אחריהם. שהרי למדנו, אין בודקים חורי הבית העליונים למעלה, ולא אותם תחתונים למטה בבעור חמץ. אין כיון שבדק כפי מראה עיניו מה שיכול להגיע, הכל נמשך אחרי זה והתבטל יחד אתו.

מן המפרשים

אור החמה: אינון דאדכר מינייהו. ויעלה בדעתו שכוונתו שלא לחטוא עוד כלל ועד"ז יתכפרו כולם. וז"ש כל אינון אחרנין אתמשכן וכו' בביעור חמץ כלומר ביעור החטאים הוא ביעור הקליפות מנשמת האדם וכן היינו נמי ביעור חמץ ביעור הקליפות ובדיקת הנגעים הוא…

זוהר הרקיע: (דף קצ"ה ע"ב) דהא אצבען דידין מילין עלאין אית בהו. עיין בסוד נטילת ידים. גם דע כי ר"ת גודל אצבע אמה קמיצה זרת גי' יב"ק כי המתברך ביד ע"ג רישא מתברך בג' שמהן הויה אהי"ה אדנ"י.‏ כל יחודא שלים הכא איהו. פי' ( דברים ו-ד ) ה'…

הסולם: ולא תימא דלא וכו': ואל תאמר, שהקב"ה אינו מקבלו, עד שיפרט כל חטאיו מיום שבא לעולם, או גם אלו שנסתרו ממנו, ואינו יכול להזכר בהם. אינו כן, אלא שאינו צריך לפרש רק אלו החטאים שזוכר אותם, ואם משים רצונו בהם להתחרט עליהם בעת הוידוי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר