חלוקת האורות על ראשי המתפללים - והנעדר אין נגה לו
בלק · ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ · מאמר 15 · פיסקה 16 · דף קצו ע"א
לשון הזוהר
וּכְדֵין אִיהוּ עִידָּן לִצְלוֹתָא, בְּגִין (כי תשא קצ"א ע"א) דְּאִינּוּן אָזְלֵי לִמְשַׁטְּטָא, בְּטוּרֵי חָשׁוּךְ, וְהַר נִשְׁפֶּה, כְּדֵין פְּתִיחִין כַּוִּי נְהוֹרִין עִלָּאִין, וְנַפְקֵי וְשָׁרִיאָן עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, בְּרֵישֵׁיהוֹן דְּאִינּוּן דְּצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמִתְפַּלְּגָן נְהוֹרִין עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל, עַל הַהוּא דְּלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, וְאָמַר: חֲבָל עַל פְּלַנְיָא, דְּהֲוָה רָגִיל הָכָא, וְהַשְׁתָּא דְּהָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאִתְעֲבָר מִקַּמֵּי נְהוֹרִין, וְהָלַךְ לְשַׁטְּטָא בְּטוּרַיָּא בְּעָלְמָא, וְנָפַק מֵהַהוּא נֹגַהּ נְהוֹרָא דְּנָהִיר, וְלֵית (ליה) בֵּיהּ חוּלָקָא, אֵין נֹגַהּ לוֹ, כְּמָה דְּאִתְפְּלִיג וְשַׁרְיָא עַל אַחֲרָנִין דְּתַמָּן, כַּמָה טָבִין אִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ. (אין נוגה לו השתא דהלך חשכים) וְאִלּוּ הֲוָה תַּמָּן, יִבְטַח בְּשֵׁם יהו"ה - בִּכְלָלָא דְּעֶבֶד קַדְמָאָה. וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו - בְּרָזָא דְּעֶבֶד תִּנְיָינָא.
תרגום
וְאָז הוּא זְמַן לִתְפִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הוֹלְכִים לְשׁוֹטֵט בְּהָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהַר נִשְׁפֶּה, אָז נִפְתָּחִים חַלּוֹנוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, וְיוֹצְאִים וְשׁוֹרִים עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּרֹאשׁ אֵלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹת, וּמִתְחַלְּקִים אוֹרוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם. והקב"ה שׁוֹאֵל עַל אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִמְצָא שָׁם וְאוֹמֵר: חֲבָל עַל פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה רָגִיל כָּאן, וְכָעֵת שֶׁהָלַךְ חֲשֵׁכִים וְעָבַר מִלִּפְנֵי הָאוֹרוֹת וְהָלַךְ לְשׁוֹטֵט בְּהָרֵי הָעוֹלָם, וְיָצָא מֵאוֹתוֹ נֹגַהּ אוֹר שֶׁמֵּאִיר וְאֵין (לוֹ) בּוֹ חֵלֶק, אֵין נֹגַהּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְחַלֵּק וְשׁוֹרֶה עַל הָאֲחֵרִים שֶׁשָּׁם, כַּמָּה טוֹבוֹת אָבְדוּ מִמֶּנּוּ. (אֵין נֹגַהּ לוֹ כָּעֵת שֶׁהָלַךְ חֲשֵׁכִים) וְאִלּוּ הָיָה שָׁם, יִבְטַח בְּשֵׁם ה' - בִּכְלַל הָעֶבֶד הָרִאשׁוֹן, וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו - בְּסוֹד הָעֶבֶד הַשֵּׁנִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין איהו עידן לצלותא, בגין (כי תשא קצ"א ע"א) דאינון אזלי למשטטא, בטורי חשוך, והר נשפה, כדין פתיחין כוי נהורין עלאין, ונפקי ושריאן על בתי כנסיות, ברישיהון דאינון דצלאן צלותין, ומתפלגן נהורין על רישייהו. וקודשא בריך הוא שאיל, על ההוא דלא אשתכח תמן, ואמר: חבל על פלניא, דהוה רגיל הכא, והשתא דהלך חשכים ואתעבר מקמי נהורין, והלך לשטטא בטוריא בעלמא, ונפק מההוא נגה נהורא דנהיר, ולית (ליה) ביה חולקא, אין נגה לו, כמה דאתפליג ושריא על אחרנין דתמן, כמה טבין אתאבידו מניה. (אין נוגה לו השתא דהלך חשכים) ואלו הוה תמן, יבטח בשם יהו"ה - בכללא דעבד קדמאה. וישען באלהיו - ברזא דעבד תניינא.
התרגום: ואז הוא זמן לתפלה, משום שהם הולכים לשוטט בהרי החשך, והר נשפה, אז נפתחים חלונות אורות עליונים, ויוצאים ושורים על בתי כנסיות בראש אלו שמתפללים תפלות, ומתחלקים אורות על ראשיהם. והקב"ה שואל על אותו שלא נמצא שם ואומר: חבל על פלוני שהיה רגיל כאן, וכעת שהלך חשכים ועבר מלפני האורות והלך לשוטט בהרי העולם, ויצא מאותו נגה אור שמאיר ואין (לו) בו חלק, אין נגה לו, כמו שמתחלק ושורה על האחרים ששם, כמה טובות אבדו ממנו. (אין נגה לו כעת שהלך חשכים) ואלו היה שם, יבטח בשם ה' - בכלל העבד הראשון, וישען באלהיו - בסוד העבד השני.
מן המפרשים
קרני אור: והשתא דהלך חשכים והשתא דהלך חשכים. ר"ל סטרא אחרא נק' חשכים, והכי פי', ' והשתא דהלך חשכים ' ר"ל הס"א הלך מלכסות נהורין עלאין בשעת תפלה, ומכח זה דהלך יוצאין נהורין עלאין ושורין על רישיהן דמתפללים בבהכ"נ, ואדם זה שלא בא בזמן זה…
הסולם: וכדין איהו עידן וכו': ואז, הוא הזמן לתפלה, כי משום שהם, הס"א, הולכים לשוטט בהרי חושך והר נשפה, פתוחים אז החלונות של אורות העליונים ויוצאים ושורים על בתי כנסיות בראשם של אלו המתפללים תפלות, ומתפשטים האורות על ראשיהם. והקב"ה…