ממלכת הזוהר › זוהר › בחקותי › מאמר 9: ׳ומשה יקח את האהל׳ - המשכון שאינו ניטל מישראל אף בחטאם › פיסקה 2 (קיד ע"ב)

יהושע כלבנה לגבי השמש - הראוי לשמור את המשכון

בחקותי · ׳ומשה יקח את האהל׳ - המשכון שאינו ניטל מישראל אף בחטאם · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף קיד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ לִיְהוֹשֻׁעַ, אַנְתְּ תְּהֵא מְהֵימְנָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׁתְּאַר מַשְׁכּוֹנָא בִּידָךְ בְּהֵימְנוּתָא, וְנֶחמֵי בְּמַאן יִשְׁתְּאַר. מַה כְּתִיב, ׳וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרַתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳. מַאי טַעֲמָא לִיְהוֹשֻׁעַ בְּגִין דְּאִיהוּ כְּסִיהֲרָא לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, וְאִיהוּ אִתְחֲזֵי לְנַטְרָא מַשְׁכּוֹנָא. וְעַל דָּא, ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳.

תרגום

אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, אַתָּה תִּהְיֶה הַנֶּאֱמָן בֵּין הקב"ה וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְיִשָּׁאֵר הַמַּשְׁכּוֹן בְּיָדֶיךְ בְּנֶאֱמָנוּת, וְנִרְאֶה אֵצֶל מִי יִשָּׁאֵר. מַה כָּתוּב? ׳וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ (שמות לג, יא) - מָה הַטַּעַם לִיהוֹשֻׁעַ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא כַּלְּבָנָה לְגַבֵּי הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא רָאוּי לִשְׁמֹר אֶת הַמַּשְׁכּוֹן, וְעַל זֶה ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ליהושע, אנת תהא מהימנא בין קודשא בריך הוא, ובין ישראל, וישתאר משכונא בידך בהימנותא, ונחמי במאן ישתאר. מה כתיב, ׳ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׳. מאי טעמא ליהושע בגין דאיהו כסיהרא לגבי שמשא, ואיהו אתחזי לנטרא משכונא. ועל דא, ׳לא ימיש מתוך האהל׳.

התרגום: אמר לו ליהושע, אתה תהיה הנאמן בין הקב"ה ובין ישראל, וישאר המשכון בידיך בנאמנות, ונראה אצל מי ישאר. מה כתוב? ׳ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׳ (שמות לג, יא) - מה הטעם ליהושע? משום שהוא כלבנה לגבי השמש, והוא ראוי לשמר את המשכון, ועל זה ׳לא ימיש מתוך האהל׳.

מן המפרשים

הסולם: א״ל ליהושע אנת וכו׳: אמר לו ליהושע, אתה תהיה הנאמן בין הקב״ה ובין ישראל, וישאר המשכון בידך באמונה. ונראה אצל מי ישאר. מה כתוב, ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל. מהו הטעם, שנתנו ליהושע. הוא משום שהוא כלפי משה, כלבנה אל…

אור יקר: [סימן ב] הטוב על יצר הרע, האמנם מה שדרשו אחר כך באומרו בלבבכם וכו׳ הוא קשה ואינו כפשוטו, לכך פירש ואמר אכל כשעתא וכו׳ הדא הוא דכתיב אמרו אינו מתיישב לאותו דרש, דדמש ליליא מדת הדין גוברת שהוא החשך והלילה וכרנש שביכ על ערפיח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: