ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 9: ׳בטח בה׳ ועשה טוב - מעשה בצדקה שהצילה מן המוות › פיסקה 5 (קיא ע"א)

׳וצדקה תציל ממות׳ - עץ החיים המתעורר על עץ המוות

בהר · ׳בטח בה׳ ועשה טוב - מעשה בצדקה שהצילה מן המוות · מאמר 9 · פיסקה 5 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳בְּטַח בַּיהו"ה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׳ (תהילים לז, ג) - זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ דְּעָבִיד טוֹב מִדִּידֵיהּ, דְּהָא אִתְּעַר טוֹב בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְמָּה. בִּצְדָקָה. דְּכַד אִתְּעַר צְדָקָה, הוּא טוֹב כְּדֵין אִתְּעַר לְגַבֵּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוְת׳ (משלי י, ב). מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּצְדָקָה אִילָנָא דְּחַיֵּי הוּא, וְאִתְּעַר עַל הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא, וְנָטִיל אִינּוּן דַּאֲחִידָן בֵּיהּ, וְשֵׁזִיב לוֹן מִן מוֹתָא. מַאן גָּרִים לְהַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִתְּעַר לְהַאי, הֲוִי אֵימָא הַהִיא צְדָקָה דְּאִיהוּ עֲבִיד, כִּבְיָכוֹל הוּא עֲבִיד לֵיהּ לְעֵילָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת׳ (תהלים קי, ג) - וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׳ (תהלים לז) - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי מְעוֹרֵר טוֹב עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבַמֶּה? בִּצְדָקָה. שֶׁכְּשֶׁצְּדָקָה מִתְעוֹרֶרֶת, הוּא טוֹב, אָז מִתְעוֹרֵר אֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת׳ (משלי י). מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁצְּדָקָה הִיא עֵץ הַחַיִּים, וּמִתְעוֹרֶרֶת עַל אוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת, וְלוֹקֵחַ אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בּוֹ וּמַצִּילָם מֵהַמָּוֶת. מִי גָרַם לְאוֹתוֹ עֵץ חַיִּים שֶׁיִּתְעוֹרֵר לָזֶה? הֱוֵה אוֹמֵר, אוֹתָהּ צְדָקָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כִּבְיָכוֹל הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֹשֵׂה צְדָקָה צְדָקָה בְכָל עֵת׳ (תהלים קו) - וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, ׳בטח ביהו"ה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׳ (תהילים לז, ג) - זכאה חולקיה דבר נש דעביד טוב מדידיה, דהא אתער טוב בכנסת ישראל. ובמה. בצדקה. דכד אתער צדקה, הוא טוב כדין אתער לגבי כנסת ישראל. ועל דא כתיב ׳וצדקה תציל ממות׳ (משלי י, ב). מאי טעמא. בגין דצדקה אילנא דחיי הוא, ואתער על ההוא אילנא דמותא, ונטיל אינון דאחידן ביה, ושזיב לון מן מותא. מאן גרים לההוא אילנא דחיי דאתער להאי, הוי אימא ההיא צדקה דאיהו עביד, כביכול הוא עביד ליה לעילא, כמה דאת אמר ׳עושה צדקה בכל עת׳ (תהלים קי, ג) - והא אתמר.

התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, ׳בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׳ (תהלים לז) - אשרי חלקו של האיש שעושה טוב משלו, שהרי מעורר טוב עם כנסת ישראל, ובמה? בצדקה. שכשצדקה מתעוררת, הוא טוב, אז מתעורר אל כנסת ישראל, ועל זה כתוב ׳וצדקה תציל ממות׳ (משלי י). מה הטעם? משום שצדקה היא עץ החיים, ומתעוררת על אותו עץ המות, ולוקח אותם שאחוזים בו ומצילם מהמות. מי גרם לאותו עץ חיים שיתעורר לזה? הוה אומר, אותה צדקה שהוא עושה, כביכול הוא עשה אותו למעלה, כמו שנאמר ׳עשה צדקה צדקה בכל עת׳ (תהלים קו) - והרי נתבאר.

מן המפרשים

אור יקר: וצדקה תציל ממות, מאי טעמא אפילו עתים אלו הוא מהפכם לרחמים ומתקנם בצדקה דהיינו אור התפארת המתפשט בכל העולמות" מפני שבעת הייחוד כל מלאכים ,כל חיות ושרפים מקבלים דין מן דין והיינו וקרא זה אל זה ומתרגמינן ומקבלין דין מן דין, כל…

הסולם: פתח ר׳ יוסי וכו׳: פתח ר״י ואמר, בטח בה׳ ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה . אשרי חלקו של האדם העושה טוב משלו. כי מעורר טוב, שהוא יסוד, בכנסת ישראל, שהיא מלכות. ובמה מעורר. בצדקה. כי כשנתעורר צדקה, הרי אז נתעורר טוב אל כנסת ישראל.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: