ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 9: ׳בטח בה׳ ועשה טוב - מעשה בצדקה שהצילה מן המוות › פיסקה 2 (קיא ע"א)

דפוס המוות בפניו - ואין ליטול ממנו את זכותו

בהר · ׳בטח בה׳ ועשה טוב - מעשה בצדקה שהצילה מן המוות · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּמִלָּה דָּא יִתְעֲבִיד עַל יְדָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּילְמָא דִּינָא אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַמְּנָא קַמֵּיהּ הַאי, בְּגִין לְשֵׁזָבָא לֵיהּ. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, לָאָה הַהוּא גַּבְרָא בְּאוֹרְחָא. אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ: וְלָא אֲמֵינָא לָךְ דְּלָא תִּתֵּן נָהֲמָא לְאָחֳרָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא מְזוֹנָא גַּבָּן נִיהַב לֵיהּ לְמֵיכַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּבְעֵי לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ זְכוּתָא, נֵזִיל וְנֶחמֵי, דְּהָא וַדַאי בְּקַפְטוּרֵי דְּדָא טִפְסָא דְּמוֹתָא אִתְאֲחִיד, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַמְּנָא זְכוּתֵיהּ, בְּגִין לְשֵׁזְבֵיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, לֹא רָצָה הקב"ה שֶׁדָּבָר זֶה יֵעָשֶׂה עַל יָדֵינוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוּלַי נִגְזַר דִּין עַל אוֹתוֹ אִישׁ, וְרָצָה הקב"ה לְהַזְמִין לְפָנָיו אֶת זֶה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. בְּעוֹד שֶׁהָלְכוּ, הִתְעַיֵּף אוֹתוֹ אִישׁ בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךְ שֶׁלֹּא תִתֵּן לֶחֶם לָאַחֵר? אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי מָזוֹן עִמָּנוּ, נִתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲתִרְצֶה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַזְּכוּת? נֵלֵךְ וְנִרְאֶה, שֶׁהֲרֵי בְּוַדַּאי בְּצוּרַת פָּנָיו שֶׁל זֶה, הַדְּפוּס שֶׁל הַמָּוֶת נֶאֱחָז, וְרָצָה הקב"ה לְזַמֵּן זְכוּתוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חייא, לא בעא קודשא בריך הוא דמלה דא יתעביד על ידן. אמר רבי יוסי דילמא דינא אתגזר על ההוא בר נש, ובעא קודשא בריך הוא לזמנא קמיה האי, בגין לשזבא ליה. עד דהוו אזלי, לאה ההוא גברא באורחא. אמר ליה חבריה: ולא אמינא לך דלא תתן נהמא לאחרא. אמר רבי חייא לרבי יוסי, הא מזונא גבן ניהב ליה למיכל. אמר רבי יוסי תבעי למיפק מניה זכותא, נזיל ונחמי, דהא ודאי בקפטורי דדא טפסא דמותא אתאחיד, ובעא קודשא בריך הוא לזמנא זכותיה, בגין לשזביה.

התרגום: אמר רבי חייא, לא רצה הקב"ה שדבר זה יעשה על ידינו. אמר רבי יוסי, אולי נגזר דין על אותו איש, ורצה הקב"ה להזמין לפניו את זה כדי להצילו. בעוד שהלכו, התעיף אותו איש בדרך. אמר לו חברו: ולא אמרתי לך שלא תתן לחם לאחר? אמר רבי חייא לרבי יוסי, הרי מזון עמנו, נתן לו לאכל. אמר רבי יוסי, התרצה להוציא ממנו את הזכות? נלך ונראה, שהרי בודאי בצורת פניו של זה, הדפוס של המות נאחז, ורצה הקב"ה לזמן זכותו כדי להצילו.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר חייא לא בעא קב"ה שהיו רחוקים ממנו בעת ששאל ונתקרב לזה והם ראו מרחיק. א"ר יוסי תבעי לאפקא וגומר ועיקר הצלתו הוא בצערו ולא יתחרט ממצותו. הרמ"ק זלה"ה:

הסולם: א״ר חייא לא וכו׳: אר״ח, לא רצה הקב״ה שדבר זה יהיה נעשה על ידינו. א״ר יוסי אולי נגזר דין על אותו האדם, ורצה הקב״ה להזמין לו את זה, כדי להציל אותו. בעוד שהיו הולכים נתעייף אותו האדם בדרך, מחמת רעב. אמר לו חבירו, ולא אמרתי לך,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר