תפילת ׳שתעלנו בשמחה לארצנו׳ - ופירוד השכינה מהיכלה
בהר · תיקון הקרבנות - קירוב השכינה למלך בכל האיברים והדרגות · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף קט ע"ב
לשון הזוהר
יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ, לְאַחְזְרָא לָן לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לְקַיֵּים צְּלוֹתָא דְּאוֹקְמוּהָ קַדְמָאֵי: יְהִי רָצּוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהו"ה אֶלֹקֵינוּ וִאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵּנוּ וְתִטָעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִין כְּסִדְרָן, כָּל חַד בְּסִדּוּרָא דִּילֵיהּ, וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. דִּכְעָן לְבַר מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, לֵית תַּמָּן קָרְבְּנִין, כְּגוּפִין דִּבְרִיאָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מִסִּטְרָא דַּאֲצִּילוּת דִּילֵיהּ, לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא וְאַפְרָשׁוּתָא. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי יִחוּדֵיהּ, וּבִרְכָתֵיהּ, וּקְדוּשָׁתֵיהּ. וְלָא אִתְקְרִיאַת גוּפָא, אֶלָא כַּד אִתְגַשְׁמוּ בְּכוּרְסַיָין, וּמַלְאָכִין דִּבְרִיאָה, כְּנִשְׁמָתָא דְּאִתְלַבְּשָׁא בְּגוּפָא שְׁפָלָה. וּבְגִין דָּא, כַּד שְׁכִינְתָּא אִיהִי לְבַר מֵהֵיכָלָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וּלְבַר מִכּוּרְסְיָין דִּילָהּ, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ לָא הֲוָה חַד עִמֵּיהּ.
תרגום
יְהִי רָצוֹן שֶׁלְּךְ, לְהַחֲזִירֵנוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְקַיֵּם הַתְּפִלָּה שֶׁבֵּאֲרוּהָ הַקַּדְמוֹנִים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךְ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִין כְּסִדְרָן, כָּל אֶחָד בְּסִדּוּרוֹ, וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. שֶׁכָּעֵת מִחוּץ לָאָרֶץ אֵין שָׁם קָרְבָּנוֹת, כְּמוֹ הַגּוּפִים שֶׁל הַבְּרִיאָה, שהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, מִצַּד הָאֲצִילוּת שֶׁלּוֹ, אֵין שָׁם פֵּרוּד וְהַפְרָדָה. שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא יִחוּדוֹ וּבִרְכָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְלֹא נִקְרֵאת גּוּף אֶלָּא כְּשֶׁהִתְגַּשְּׁמוּ בַכִּסְאוֹת. וּמַלְאֲכֵי הַבְּרִיאָה כְּמוֹ נְשָׁמָה שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּגוּף שָׁפָל. וְלָכֵן, כְּשֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא מִחוּץ לְהֵיכַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמִחוּץ לְכִסְאוֹתֶיהָ, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה אֶחָד עִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יהא רעוא דילך, לאחזרא לן לבי מקדשא, לקיים צלותא דאוקמוה קדמאי: יהי רצון מלפניך יהו"ה אלקינו ואלקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן, כל חד בסדורא דיליה, ומוספין כהלכתן. דכען לבר מארעא דישראל, לית תמן קרבנין, כגופין דבריאה, דקודשא בריך הוא ושכינתיה, מסטרא דאצילות דיליה, לית תמן פרודא ואפרשותא. דשכינתא איהי יחודיה, וברכתיה, וקדושתיה. ולא אתקריאת גופא, אלא כד אתגשמו בכורסיין, ומלאכין דבריאה, כנשמתא דאתלבשא בגופא שפלה. ובגין דא, כד שכינתא איהי לבר מהיכלא דבי מקדשא, ולבר מכורסיין דילה, כביכול כאלו לא הוה חד עמיה.
התרגום: יהי רצון שלך, להחזירנו לבית המקדש, לקים התפלה שבארוה הקדמונים: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן, כל אחד בסדורו, ומוספים כהלכתם. שכעת מחוץ לארץ אין שם קרבנות, כמו הגופים של הבריאה, שהקב"ה ושכינתו, מצד האצילות שלו, אין שם פרוד והפרדה. שהשכינה היא יחודו וברכתו וקדשתו, ולא נקראת גוף אלא כשהתגשמו בכסאות. ומלאכי הבריאה כמו נשמה שמתלבשת בגוף שפל. ולכן, כשהשכינה היא מחוץ להיכל בית המקדש ומחוץ לכסאותיה, כביכול כאלו לא היתה אחד עמו.
מן המפרשים
אור החמה: כל חד בסדורא דיליה כלו' אין הכוונה באו' ושם וגומר תמידין כסדרן שעתה אנו עושים אותם שלא כסדרן שזה הפך הנרצה אלא שעתה אין אנו עושים כלל אז נעשה אותם כסדרן וראוי כל א' בסדרו תמיד של שחר כסדר שלו ותמיד של בין הערבים כסדרו וכן נבאר…
אור יקר: ושם נעשה לפניך את קרבגות חובותינו תמידין כפדרן שעתה אנו עושים אותם שלא כסדרן שזה היפך הנרצה, אלא שעתה אין אנו עושים כלל ואז נעשה אותם כסדרן כראוי כל אחד כסדרו תמיד של שחר בסדר שלו ותמיד של בין הערביים כסדרו וכן נבאר מופפין…
הסולם: יהא רעוא דילך וכו׳: יהי רצון שלך, להחזיר אותנו לבית המקדש לקיים התפלה שהעמידו הראשונים, יהי רצון מלפניך ה׳ אלקינו ואלקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם, כל אחד בסדר…