ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 12: תיקון שלושת חטאי אדם הראשון בידי שלושת האבות › פיסקה 1 (קיא ע"ב)

אברהם שהתלבן באש ככסף - והעופרת שיצאה ממנו ישמעאל

בהר · תיקון שלושת חטאי אדם הראשון בידי שלושת האבות · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף קיא ע"ב

לשון הזוהר

בְּמַאי. בְּגִין דְּקַדִּישׁ שְׁמֵיהּ יִתְבְּרַךְ בָּרַבִּים, וְעָאל בְּנוּרָא לְאִתּוֹקְדָא גַּרְמֵיהּ, לְקַיֵּים בֵּיהּ ׳פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳ (דברים ז, כה) - וְלֹא עוֹד אֶלָּא דִּלְאָבוֹי תֶּרַח אַהְדָּר בְּתִיּוּבְתָּא, וְאָעִיל לֵיהּ וּלְאִמֵּיהּ, וּלְכָל מָארֵי דְּהַהוּא דָּרָא בְּגַן עֵדֶן, וְהָכִי אִתְלָבָּן בְּנוּרָא כְּכַסְפָּא, דְּאִיהִי מוֹנִי"טָא דְּמַלְכָּא, וְשִׁקֵר לָהּ בְּעוֹפֶרֶת, אָעִיל לֵיהּ בְּנוּרָא, וְנָפַק הָעוֹפֶרֶת לְבַר, יִשְׁמָעֵאל. וּבְגִין דָּא נָפַק, מְצַּחֵק בְּעֲבוֹדָה זָרָה. וְאִשְׁתְּאַר אָדָם מְלוּבָּן, וְהַאי אִיהוּ שִׁינוּי הַשֵּׁם. דְּכַד אִתְגַּלְגַּל אָדָם, בָּעֵי לְמֶעְבַּד לֵיהּ שִׁנּוּי הַשֵׁם, שִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה.

תרגום

בַּמֶּה,? מִשּׁוּם שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּרַבִּים וְנִכְנַס לָאֵשׁ לִשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹ, לְקַיֵּם בּוֹ ׳פְּסֵילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳ (דברים ז, כה) - וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֶת אָבִיו תֶּרַח הֶחֱזִיר בִּתְשׁוּבָה, וְהִכְנִיס אוֹתוֹ ׳וְאֶת אִמּוֹ וְאֶת׳ כָּל פַּרְנְסֵי אוֹתוֹ דוֹר לְגַן עֵדֶן, וְכָךְ הִתְלַבֵּן בָּאֵשׁ כַּכֶּסֶף, שֶׁהִיא מַטְבֵּעַ הַמֶּלֶךְ, וְזִיֵּף אוֹתָהּ בְּעֹפֶרֶת, הִכְנִיס אוֹתָהּ לָאֵשׁ, וְיָצְאָה הָעֹפֶרֶת הַחוּצָה, יִשְׁמָעֵאל. וּלְפִיכָךְ יָצָא מְצַחֵק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וְנִשְׁאַר אָדָם מְלֻבָּן, וְזֶהוּ שִׁנּוּי הַשֵּׁם. שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּלְגֵּל אָדָם, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׁנּוּי הַשֵּׁם, שִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: במאי. בגין דקדיש שמיה יתברך ברבים, ועאל בנורא לאתוקדא גרמיה, לקיים ביה ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ (דברים ז, כה) - ולא עוד אלא דלאבוי תרח אהדר בתיובתא, ואעיל ליה ולאמיה, ולכל מארי דההוא דרא בגן עדן, והכי אתלבן בנורא ככספא, דאיהי מוני"טא דמלכא, ושקר לה בעופרת, אעיל ליה בנורא, ונפק העופרת לבר, ישמעאל. ובגין דא נפק, מצחק בעבודה זרה. ואשתאר אדם מלובן, והאי איהו שינוי השם. דכד אתגלגל אדם, בעי למעבד ליה שנוי השם, שנוי מקום, ושנוי מעשה.

התרגום: במה,? משום שקדש שמו יתברך ברבים ונכנס לאש לשרף את עצמו, לקים בו ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ (דברים ז, כה) - ולא עוד, אלא שאת אביו תרח החזיר בתשובה, והכניס אותו ׳ואת אמו ואת׳ כל פרנסי אותו דור לגן עדן, וכך התלבן באש ככסף, שהיא מטבע המלך, וזיף אותה בעפרת, הכניס אותה לאש, ויצאה העפרת החוצה, ישמעאל. ולפיכך יצא מצחק בעבודה זרה. ונשאר אדם מלבן, וזהו שנוי השם. שכשמתגלגל אדם, צריך לעשות לו שנוי השם, שנוי מקום, ושנוי מעשה.

מן המפרשים

הסולם: במאי בגין דקדיש וכו׳: שואל במה המליך את הקב״ה ושכינתו על העולם. ומשיב, משום שקדש את שמו יתברך, ברבים, ונכנס באש להשרף עצמו, לקיים בו, באדם, פסילי אלהיהם תשרפון באש . פירוש, משום שאדם עבד ע״ז הוא נחשב משום זה כמו פסילי אלהיהם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: