משיכת השה ארבעה ימים - כנגד ארבע מאות שנות שעבוד
בא · ׳בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה׳ - סוד לקיחת ושחיטת קרבן הפסח · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
אֲמַאי אִתְנְגִיד בַּעֲשָׂרָה, וְאִתְנְכִיס ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּדָא אִתְקַשָּׁרוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין. וְאַף עַל גַּב דְּאַרְבַּע מְאָה שְׁנִין לָא אִשְׁתַּעֲבִידוּ בְּהוּ, מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וַהֲוָה זַמִּין לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, אִתְחַשִׁיב עָלֵיהּ כְּאִילּוּ אִשְׁתַּעֲבִידוּ בְּהוּ כָּל ת' שְׁנִין. בְּגִין כָּךְ, מְעַכְּבִין לֵיהּ אַרְבַּע יוֹמִין, קְטִירָא בִּרְשׁוּתַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְבָתַר ׳וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם׳.
תרגום
לָמָּה נִמְשַׁךְ בַּעֲשָׂרָה וְנִשְׁחַט בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּזֶה הִתְקַשְּׁרוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לֹא הִשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם, מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וְהָיָה עָתִיד לְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם, נֶחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ הִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם כָּל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים. מִשּׁוּם זֶה מְעַכְּבִים אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קָשׁוּר בִּרְשׁוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ ׳וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות יב, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמאי אתנגיד בעשרה, ואתנכיס ׳בארבעה עשר׳. אמר רבי אבא בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין. ואף על גב דארבע מאה שנין לא אשתעבידו בהו, מכל מקום, הואיל והוה זמין לאתקשרא בהו, אתחשיב עליה כאילו אשתעבידו בהו כל ת' שנין. בגין כך, מעכבין ליה ארבע יומין, קטירא ברשותייהו דישראל, ולבתר ׳ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׳.
התרגום: למה נמשך בעשרה ונשחט בארבעה עשר? אמר רבי אבא, בזה התקשרו ישראל ארבע מאות שנה. ואף על גב שארבע מאות שנה לא השתעבדו בהם, מכל מקום, הואיל והיה עתיד להתקשר בהם, נחשב עליו כאלו השתעבד בהם כל ארבע מאות שנים. משום זה מעכבים אותו ארבעה ימים קשור ברשותם של ישראל, ואחר כך ׳ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׳ (שמות יב, ו).
מן המפרשים
אור החמה: אצטריך למיגד ליה. הענין כי המדרגות החיצונים הם רבים וראש להם ש"ה טלה בכור פרעה והיינו התנין הגדול וצריך למשוך לויתן בחכה להבדילו מן הקדש ולבטל כחו והיינו כתרא תתאה דמתאחדין וגומר כי באחיזת המדרגה הזאת ולמשוך אותה מהקדש כל שאר…
מהרח"ו: א"ר אבא בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין א"ר אבא בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין. הענין, כי אלף מדרגות יש בטומאה כנגד 'האלף לך שלמה' (שיה"ש ח יב) שהם חול, והם אלף שנים יום אחד דגלותא (זוהר שמות רכז.) , אבל במצרים לא הוו אלא ת'…
הסולם: אמאי אתנגיד בעשרה וכו': שואל, למה נמשך בעשרה לחדש, ונשחט בארבע עשר. אמר ר' אבא, בזה, בשה, שהיא אלהי מצרים, כנ"ל, נקשרו ישראל תחת שעבודו, ארבע מאות שנה. ואע"פ שלא השתעבדו בהם ארבע מאות שנה, מכל מקום, משום שהיו מוכנים להתקשר בהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: