חטא דוד וסבל ישראל - הצלת העם בהיתפס ראשם
בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא לָא זָכֵי, עַמָּא מִתָּפְסָן בְּחוֹבֵיהּ. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר דָּוִד וְגוֹ' הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ, (ס"א׳ (שמואל ב כד, יז) וכתיב ׳ואני הוא אשר חטאתי וגו') (דברי הימים א כא יז) דָּוִד חָב, וְיִשְׂרָאֵל סָבְלוּ׳. וְאִי רֵישָׁא דְּעַמָּא מִתְפַּס בְּחוֹבֵיהּ, עַמָּא מִשְׁתֵּזְבָן. דְּהָא דִּינָא לָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה. כְּלוֹמַר, (ס"א אם אלו) אִלּוּ לָא הֲווֹ רֵישִׁין לְעַמָּא, מֵהַאי אוֹרְחָא יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם׳. כֻּלְּהוּ מִשְׁתֵּזְבָן, אִי רֵישֵׁיהוֹן מִתָּפְסָן. וַאֲפִילּוּ יְהוֹשָׁפָט אִתְגְּזַר עָלֵיהּ לְאִתְעַנְּשָׁא, מִשּׁוּם דְּאִתְחֲבָּר בְּאַחְאָב. אִי לָאו הַהוּא צְוָוחָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט׳ (מלכים א כב, לב). עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי רָמַשׁ לֵילְיָא, אָמְרוּ, מַה נַּעְבִיד, אִי נֵיזִיל חָשַׁךְ לֵילְיָא, אִי נֵיתִיב דַּחֲלָא הוּא. סָטוּ מֵאוֹרְחָא, יָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד. וְיָתְבוּ וַהֲווּ אַמְרֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא דְּמִיכוּ.
תרגום
אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אִם רֹאשׁ הָעָם לֹא זוֹכֶה, הָעָם נִתְפָּסִים בְּחֶטְאוֹ, מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר דָּוִד וְגוֹ'׳ (שמואל ב כד, יז) - ׳הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ׳ - (וְכָתוּב ׳ואני הוּא אֲשֶׁר חטאתי וגו') דָּוִד חָטָא, וְיִשְׂרָאֵל סָבְלוּ׳ (דברי הימים א כא). וְאִם רֹאשׁ הָעָם נִתְפָּס בְּחֶטְאוֹ - הָעָם נִצָּל, שֶׁהֲרֵי הַדִּין לֹא שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר ה׳ (שמות י, א) ' ׳לֹא אֲדנִים לָאֵלֶּה׳. כְּלוֹמַר, (אִם ׳אֵלּוּ) אִלּוּ לֹא׳ הָיוּ רָאשִׁים לָעָם, מִדֶּרֶךְ זוֹ ׳יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם׳. כֻּלָּם נִצּוֹלִים אִם רָאשֵׁיהֶם נִתְפָּסִים. וַאֲפִלּוּ יְהוֹשָׁפָט נִגְזַר עָלָיו לְהֵעָנֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבֵּר עִם אַחְאָב, אִם לֹא אוֹתָהּ צְוָחָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט׳ (מלכים א כב). עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, יָרַד הַלַּיְלָה. אָמְרוּ, מַה נַּעֲשֶׂה? אִם נֵלֵךְ - חָשַׁךְ הַלַּיְלָה. אִם נֵשֵׁב - פַּחַד הוּא. סָטוּ מֵהַדֶּרֶךְ וְיָשְׁבוּ תַּחַת אִילָן אֶחָד. וְיָשְׁבוּ וְהָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא יָשְׁנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא הכי תנינן, אי רישא דעמא לא זכי, עמא מתפסן בחוביה. מנלן. דכתיב, ׳ויאמר דוד וגו' הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו, (ס"א׳ (שמואל ב כד, יז) וכתיב ׳ואני הוא אשר חטאתי וגו') (דברי הימים א כא יז) דוד חב, וישראל סבלו׳. ואי רישא דעמא מתפס בחוביה, עמא משתזבן. דהא דינא לא שריא עלייהו. דכתיב, ׳ויאמר יהו"ה לא אדנים לאלה. כלומר, (ס"א אם אלו) אלו לא הוו רישין לעמא, מהאי אורחא ישובו איש לביתו בשלום׳. כלהו משתזבן, אי רישיהון מתפסן. ואפילו יהושפט אתגזר עליה לאתענשא, משום דאתחבר באחאב. אי לאו ההוא צווחא, דכתיב, ׳ויזעק יהושפט׳ (מלכים א כב, לב). עד דהוו אזלי רמש ליליא, אמרו, מה נעביד, אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא. סטו מאורחא, יתבו תחות אילנא חד. ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא, ולא דמיכו.
התרגום: אלא כך שנינו, אם ראש העם לא זוכה, העם נתפסים בחטאו, מנין לנו? שכתוב ׳ויאמר דוד וגו'׳ (שמואל ב כד, יז) - ׳הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו׳ - (וכתוב ׳ואני הוא אשר חטאתי וגו') דוד חטא, וישראל סבלו׳ (דברי הימים א כא). ואם ראש העם נתפס בחטאו - העם נצל, שהרי הדין לא שורה עליהם, שכתוב ׳ויאמר ה׳ (שמות י, א) ' ׳לא אדנים לאלה׳. כלומר, (אם ׳אלו) אלו לא׳ היו ראשים לעם, מדרך זו ׳ישובו איש לביתו בשלום׳. כלם נצולים אם ראשיהם נתפסים. ואפלו יהושפט נגזר עליו להענש משום שהתחבר עם אחאב, אם לא אותה צוחה, שכתוב ׳ויזעק יהושפט׳ (מלכים א כב). עד שהיו הולכים, ירד הלילה. אמרו, מה נעשה? אם נלך - חשך הלילה. אם נשב - פחד הוא. סטו מהדרך וישבו תחת אילן אחד. וישבו והיו אומרים דברי תורה, ולא ישנו.
מן המפרשים
מקדש מלך: אם אלו לא הוו רישין לעמא וכו' ב' פירושים מפרש בפסוק לא אדונים וכו' אם אלו לא היו אדונים לישראל אלא שישראל הלכו לבדם להלחם עם רמות גלעד ודאי שישובו איש לביתו לשלום ופי' שני הוא מ"ש כולהו משתזבן אי רישיהון מתפסן אם אדונים אלו…
אור החמה: אלו לא הוו ירצה מה שאינם מנצחים אינו אלא מצד הראשים שהם חייבים ואלו לא היו אלו הראשים חייבים היו שבים אל בתיהם לשלום בנצחון אמנם עתה שאלו ראשיהם אפשר שהם יתפסו בחובם ומה שלא אירע הענין כך היה מפני שבחר הקב"ה דרך אחרת שאם…
הסולם: אלא הכי תנינן וכו': ומשיב, אלא כך למדנו, אם ראש העם לא זכה במעשיו, נתפש העם בעונו. מאין לנו. כי כתוב, ויאמר דוד וגו' הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו . הרי שדוד חטא וישראל סבלו. ואם ראש העם נתפש בעונו, נצולים העם.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: