ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 5: ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות › פיסקה 26 (לז ע"ב)

בכור פרעה עד בכור השבי - שלושת הכתרים שנשברו

בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 26 · דף לז ע"ב

לשון הזוהר

סְתָמָא דְּמִלָּה, ׳מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ׳ - כִּתְרָא תַּתָּאָה דְּקוּזְמִיטָא דְּמַלְכוּתָא (נ"א ממלכותא) דִּלְעֵילָּא. ׳עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה׳ - כִּתְרָא שְׂמָאלָא, תַּתָּאָה מִינָהּ, דְּקוּזְמִיטָא מִבָּתַר אַרְבַּע (נ"א מכתרה אחר) רְחַיִּין, אַרְבַּע מַשִׁירְיָין. (משמע') מִשּׁוּם דִּכְתִּיב ׳אַחַר הָרֵחָיִם׳, (ולא מן הרחים.) ׳וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׳, תַּתָּאִין מִתַּתָּאִין, נוּקְבָּא מִנּוּקְבְתָא, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּאָתָנֵי בִּבְעִירֵי וַחֲמָרֵי, בְּרַבְרְבֵי בְּזוּטְרֵי, וּמְקַבְּלִין מִנְּהוֹן גּוּבְרִין וְנוּקְבִין. ׳עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר׳ - אִינּוּן דְּנָפְקִין מִשִּׁפְחָה, דִּי בְּהוֹן עַבְדִין לַאֲסִירֵי, דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן בְּהוֹן לְעָלְמִין, וְלָא יִפְקוּן לְחֵירוּ.

תרגום

סְתָמוֹ שֶׁל דָּבָר, ׳מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ׳ - כֶּתֶר תַּחְתּוֹן שֶׁל שְׁלִיטַת הַמַּלְכוּת (מהמלכות) שֶׁלְּמַעְלָה. ׳עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה׳ - כֶּתֶר שְׂמֹאל מִתַּחְתֶּיהָ שֶׁל שְׁלִיטָה מֵאַחַר אַרְבַּע (מִכֶּתֶר אחר) רֵחַיִם, אַרְבַּע מַחֲנוֹת. (מַשְׁמָע) מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳אַחַר הָרֵחָיִם׳, (וְלֹא מִן ׳הרחים). וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׳ - תַּחְתּוֹנִים מִתַּחְתּוֹנִים, נוּקְבָּא מִנְּקֵבוֹת, שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאֲתוֹנוֹת בַּבְּהֵמוֹת וַחֲמוֹרִים, בִּגְדוֹלִים וּבִקְטַנִּים, וּמְקַבְּלִים מֵהֶם גְּבָרִים וּנְקֵבוֹת. ׳עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר׳ - אוֹתָם שֶׁיּוֹצְאִים מִשִּׁפְחָה, שֶׁבָּהֶם עוֹשִׂים לַאֲסִירִים שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם לְעוֹלָמִים וְלֹא יֵצְאוּ לַחֵרוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: סתמא דמלה, ׳מבכור פרעה היושב על כסאו׳ - כתרא תתאה דקוזמיטא דמלכותא (נ"א ממלכותא) דלעילא. ׳עד בכור השפחה׳ - כתרא שמאלא, תתאה מינה, דקוזמיטא מבתר ארבע (נ"א מכתרה אחר) רחיין, ארבע משיריין. (משמע') משום דכתיב ׳אחר הרחים׳, (ולא מן הרחים.) ׳וכל בכור בהמה׳, תתאין מתתאין, נוקבא מנוקבתא, דאשתכחו באתני בבעירי וחמרי, ברברבי בזוטרי, ומקבלין מנהון גוברין ונוקבין. ׳עד בכור השבי אשר בבית הבור׳ - אינון דנפקין משפחה, די בהון עבדין לאסירי, דישתעבדון בהון לעלמין, ולא יפקון לחירו.

התרגום: סתמו של דבר, ׳מבכור פרעה הישב על כסאו׳ - כתר תחתון של שליטת המלכות (מהמלכות) שלמעלה. ׳עד בכור השפחה׳ - כתר שמאל מתחתיה של שליטה מאחר ארבע (מכתר אחר) רחים, ארבע מחנות. (משמע) משום שכתוב ׳אחר הרחים׳, (ולא מן ׳הרחים). וכל בכור בהמה׳ - תחתונים מתחתונים, נוקבא מנקבות, שנמצאו באתונות בבהמות וחמורים, בגדולים ובקטנים, ומקבלים מהם גברים ונקבות. ׳עד בכור השבי אשר בבית הבור׳ - אותם שיוצאים משפחה, שבהם עושים לאסירים שישתעבדו בהם לעולמים ולא יצאו לחרות.

מן המפרשים

מקדש מלך: ועוד דהאי לילה אי לא אתפלג פי' טעם האחד הוא לפי שבחצות יש בה חוור ואוכם וטעם הב' הוא מפני שאז עת שליטתה כמ"של בזמנא דאיהי שלטא. ויחלק עליהם לילה זה הפך מר"זל שאמרו חצות הראשון היה של אברהם והניח לבניו חצות השני הכא ס"ל שגם…

אור החמה: כתרא תתאה דקוזמיטא דלעילא ירצה קוזמיטא הוא לשון אדנות רשות גבוה והענין שמדת המ' היא משתמשת באלו החצונים להלקות כל חייב בכל מיני חיוב ודרך כלל הם עשר כתרין נכללים בנחש וקסם שור וחמור כתרין וז' היכלות להם והיינו מבכור פרעה…

מהרח"ו: כתרא תתאה כתרא תתאה וגו'. 'בכור פרעה' הוא עשירית מן הי' כתרין דמסאבו שהיא כנגד מלכות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: