גניזת האור והפרדת חוט - בין האור לחושך
בא · ׳בא אל פרעה׳ - סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו · מאמר 3 · פיסקה 22 · דף לה ע"א
לשון הזוהר
וּכְדֵין, כַּד הַהוּא אוֹר אִתְגְּנִיז (ס"א לנטלא) לְעִיוּלָא לֵיהּ הַהוּא גָּנָּנָא דְּקַאמְרָן, כְּדֵין נָפַק חֹשֶׁךְ קַדְמָאָה, וּבָטַשׁ עַל רֵישֵׁיהּ, בְּהַהוּא נוּקְבָּא דְּאִתְמַתְּחָא בֵּיהּ, וְאִתְפְּרַשׁ חַד חוּטָא, בֵּין הַהוּא נְהִירוּ דְּאוֹר דָּא דְּאִתְגְּנִיז, וּבֵין הַהוּא חֲשׁוֹכָא דְּחֹשֶׁךְ דָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). הַאי תַּנִּין, תָּב בְּהַהוּא פְּרִישׁוּ דְּהַאי חוּטָא דְּאַפְרִישׁ, וְאַפְרִישׁ לְאִינוּן (נ"א בין אינון) יְאוֹרִין, גּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְאִתְפְּרָשׁוּ נוּנִין לְזִנַיְיהוּ אִלֵּין מֵאִלֵּין, בְּהַהוּא פְּרִישׁוּ. וְכַד אִתְפְּרָשׁוּ מַיִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, כָּל אִינּוּן יְאוֹרִין אִתְפְּרָשׁוּ, וְעָאלוּ לְגוֹ הַהוּא יְאוֹרָא שְׁכִיכָא דְּאִתְבְּרִיר מִכֻּלְּהוּ, וְנָפִיק וְעָאלִין בֵּיהּ תְּלַת (בלק קצ"ו) זִמְנִין בְּיוֹמָא.
תרגום
וְאָז, כְּשֶׁאוֹתוֹ אוֹר נִגְנָז (להסיעו) לְהַעֲלוֹתוֹ אוֹתוֹ גַנָּן שֶׁאָמַרְנוּ, אָז יוֹצֵא הַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹן וּמַכֶּה עַל רֹאשׁוֹ בְּאוֹתוֹ נֶקֶב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ, וְנִפְרָד חוּט אֶחָד בֵּין אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הָאוֹר הַזֶּה שֶׁנִּגְנָז, וּבֵין אוֹתָהּ חֲשֵׁכָה שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). הַתַּנִּין הַזֶּה שָׁב בְּאוֹתָהּ הַפְרָדָה שֶׁל הַחוּט שֶׁהִפְרִיד, וְהִפְרִיד אֶת אוֹתָם (בֵּין אוֹתָם) יְאוֹרִים לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְנִפְרָדִים דָּגִים לְמִינֵיהֶם אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּאוֹתָהּ הַפְרָדָה. וּכְשֶׁנִּפְרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, כָּל אוֹתָם הַיְאוֹרִים נִפְרָדִים, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַיְאוֹר הַשָּׁקֵט שֶׁנִּבְחָר מִכֻּלָּם, וְיוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין, כד ההוא אור אתגניז (ס"א לנטלא) לעיולא ליה ההוא גננא דקאמרן, כדין נפק חשך קדמאה, ובטש על רישיה, בההוא נוקבא דאתמתחא ביה, ואתפרש חד חוטא, בין ההוא נהירו דאור דא דאתגניז, ובין ההוא חשוכא דחשך דא, דכתיב, ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). האי תנין, תב בההוא פרישו דהאי חוטא דאפריש, ואפריש לאינון (נ"א בין אינון) יאורין, גו חשוכא, ואתפרשו נונין לזנייהו אלין מאלין, בההוא פרישו. וכד אתפרשו מיין עלאין קדישין, כל אינון יאורין אתפרשו, ועאלו לגו ההוא יאורא שכיכא דאתבריר מכלהו, ונפיק ועאלין ביה תלת (בלק קצ"ו) זמנין ביומא.
התרגום: ואז, כשאותו אור נגנז (להסיעו) להעלותו אותו גנן שאמרנו, אז יוצא החשך הראשון ומכה על ראשו באותו נקב שנעשה בו, ונפרד חוט אחד בין אותו האור של האור הזה שנגנז, ובין אותה חשכה של החשך הזה, שכתוב ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). התנין הזה שב באותה הפרדה של החוט שהפריד, והפריד את אותם (בין אותם) יאורים לתוך החשכה, ונפרדים דגים למיניהם אלה מאלה באותה הפרדה. וכשנפרדו המים העליונים הקדושים, כל אותם היאורים נפרדים, ונכנסו לתוך אותו היאור השקט שנבחר מכלם, ויוצאים ונכנסים בו שלש פעמים ביום.
מן המפרשים
מהרח"ו: בעזרת ה' יתברך בעזרת ה' יתברך פירוש הרח"ו על רע"מ פרשת בא
הסולם: וכדין כד ההוא וכו': ואז, כשהאור ההוא נגנז למעלה לגנן ההוא שאמרנו באות נ"ז, אז יצא החשך הראשון, שמטרם יציאת האור, והכה על ראשו, של התנין, בנקב ההיא שנעשה בו. (כנ"ל אות נ"ג) ונפרש חוט אחד בין הארה ההיא שנשארה מאור הזה שנגנז,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: