שבע המידות התחתונות - כינויי גדול גיבור ומפואר בהן
בא · ׳ואל מי תדמיוני ואשוה׳ - מעשרה כלי הספירות ועד מרכבת מצרים · מאמר 15 · פיסקה 12 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
לְבָתַר וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים. וְעָבִיד לֵיהּ לְז' מָאנִין יַקִּירִין, וְקָרָא לוֹן: גְּדוּלָ"ה, גְּבוּרָ"ה, תִפְאֶרֶת, נֶצַ"ח, הוֹ"ד, יְסוֹ"ד, מַלְכוּ"ת. וְקָרָא גַּרְמֵיהּ גָּדוֹל בַּגְּדוּלָ"ה וְחָסִי"ד. גִּבּוֹר, בַּגְּבוּרָ"ה. מְפוֹאָר, בַּתִּפְאֶרֶ"ת. מָארֵי נַצְחָן קְרָבִין, בְּנֶצַ"ח נְצָחִים. וּבְהוֹ"ד קָרָא שְׁמֵיהּ, הוֹד יוֹצְרֵנוּ. וּבַיְסוֹ"ד קָרָא שְׁמֵיהּ צַדִּיק. וִיסוֹ"ד, כֹּלָּא סָמִיךְ בֵּיהּ, כָּל מָאנִין וְכָל עָלְמִין. וּבְמַלְכוּת, קָרָא שְׁמֵיהּ מֶלֶךְ. וְלוֹ הַגְּדוּלָּ"ה וְהַגְּבוּרָ"ה וְהַתִּפְאֶרֶ"ת וְהַנֵּצַ"ח וְהַהוֹ"ד כִּי כֹ"ל בַּשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ צַדִּי"ק. וְלוֹ הַמַּמְלָכָה, דְּאִיהוּ מַלְכוּ"ת. כֹּלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ, לְמֶחסַר בְּמָאנִין, וּלְאוֹסָפָא בְּהוֹן נְבִיעוּ, וּלְמֶחֱסַר כְּפוּם רְעוּתֵיהּ (ס"א בהון) וְלֵית עָלֵיהּ אֱלָהָא, דְּיוֹסִיף בֵּיהּ, אוֹ יִגְרָע בֵּיהּ.
תרגום
גְּדֻלָּ"ה, גְּבוּרָ"ה, תִּפְאֶרֶ"ת, נֵצַ"ח, הוֹ"ד, יְסוֹ"ד, מַלְכוּ"ת. וְקָרָא אֶת עַצְמוֹ גָּדוֹל בַּגְּדֻלָּ"ה וְחָסִי"ד. גִּבּוֹר בַּגְּבוּרָ"ה. מְפֹאָר בַּתִּפְאֶרֶ"ת. בַּעַל נִצְחוֹן קְרָבוֹת בְּנֵצַ"ח נְצָחִים. וּבַהוֹ"ד קָרָא אֶת שְׁמוֹ הוֹד יוֹצְרֵנוּ. וּבַיְסוֹד קָרָא שְׁמוֹ צַדִּיק. וּבַיְסוֹ"ד הַכֹּל סָמוּךְ בּוֹ, כָּל הַכֵּלִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וּבַמַּלְכוּת קָרָא שְׁמוֹ מֶלֶךְ. וְלוֹ הַגְּדֻלָּ"ה וְהַגְּבוּרָ"ה וְהַתִּפְאֶרֶ"ת וְהַנֵּצַ"ח וְהַהוֹ"ד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא צַדִּי"ק. וְלוֹ הַמַּמְלָכָה, שֶׁהִיא מַלְכוּ"ת. הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ לְחַסֵּר בַּכֵּלִים וּלְהוֹסִיף בָּהֶם נְבִיעָה וּלְחַסֵּר כְּפִי רְצוֹנוֹ (בָהֶם), וְאֵין עָלָיו אֱלוֹהַּ שֶׁיּוֹסִיף בּוֹ אוֹ יִגְרַע בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר והכהו לשבעה נחלים. ועביד ליה לז' מאנין יקירין, וקרא לון: גדול"ה, גבור"ה, תפארת, נצ"ח, הו"ד, יסו"ד, מלכו"ת. וקרא גרמיה גדול בגדול"ה וחסי"ד. גבור, בגבור"ה. מפואר, בתפאר"ת. מארי נצחן קרבין, בנצ"ח נצחים. ובהו"ד קרא שמיה, הוד יוצרנו. וביסו"ד קרא שמיה צדיק. ויסו"ד, כלא סמיך ביה, כל מאנין וכל עלמין. ובמלכות, קרא שמיה מלך. ולו הגדול"ה והגבור"ה והתפאר"ת והנצ"ח וההו"ד כי כ"ל בשמים, דאיהו צדי"ק. ולו הממלכה, דאיהו מלכו"ת. כלא ברשותיה, למחסר במאנין, ולאוספא בהון נביעו, ולמחסר כפום רעותיה (ס"א בהון) ולית עליה אלהא, דיוסיף ביה, או יגרע ביה.
התרגום: גדל"ה, גבור"ה, תפאר"ת, נצ"ח, הו"ד, יסו"ד, מלכו"ת. וקרא את עצמו גדול בגדל"ה וחסי"ד. גבור בגבור"ה. מפאר בתפאר"ת. בעל נצחון קרבות בנצ"ח נצחים. ובהו"ד קרא את שמו הוד יוצרנו. וביסוד קרא שמו צדיק. וביסו"ד הכל סמוך בו, כל הכלים וכל העולמות. ובמלכות קרא שמו מלך. ולו הגדל"ה והגבור"ה והתפאר"ת והנצ"ח וההו"ד כי כל בשמים, שהוא צדי"ק. ולו הממלכה, שהיא מלכו"ת. הכל ברשותו לחסר בכלים ולהוסיף בהם נביעה ולחסר כפי רצונו (בהם), ואין עליו אלוה שיוסיף בו או יגרע בו.
מן המפרשים
אור החמה: מאנין יקירין. כלים הם המחזיקים השפע כולו או מקצתו כפי מעשה התחתונים לכך נק' נחלים כד אסגיאו זכאין וקראן מאנין כד אסגיאו חייבין: ויסוד כולו סמיך בי'. כי הוא נק' עמוד המעמיד כל העולמות. עכ"ל הרא"ג ז"ל: גליון ובהוד קרא שמיה הוד…
הסולם: לבתר והכהו וכו': אח"כ והכהו לשבעה נחלים. ועשה שבעה כלים יקרים, וקרא אותם גדולה, היינו חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וקרא עצמו גדול בגדולה וחסיד, גבור בגבורה, מפואר בתפארת, בעל נצחון במלחמות בנצח נצחים, ובהוד קרא…