ביטול עבודה זרה בידי המצרים עצמם - כפיפת כל הכוחות
בא · ׳זאת חוקת הפסח׳ - סודות קרבן הפסח וזכר גאולת מצרים · מאמר 12 · פיסקה 10 · דף מא ע"ב
לשון הזוהר
תּוּ, מִצְרָאֵי הֲווֹ אַתְיָין לְבָתַר, וַהֲווּ חָמָאן אִינּוּן גַּרְמֵי דַּהֲווֹ נַטְלֵי כַּלְבֵּי מֵאֲתָר לַאֲתָר, וּמַדְקָן לוֹן, וַהֲווּ מִצְרָאֵי טָמְנִי לוֹן גּוֹ עַפְרָא, בְּגִין כַּלְבֵּי דְּלָא יִשְׁכְּחוּן לוֹן, וְדָא אִיהוּ בִּטּוּלָה דְּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, יַתִּיר, מִסִּטְרָא דִּלְהוֹן. וּבְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתְּלַק בִּיקָרֵיהּ, וְאִתְכַּפְיָין כָּל חֵילִין אַחֲרָנִין, דְּהָא כְּדֵין אִתְכַּפְיָין יַתִּיר, כַּד בָּטִילוּ אִשְׁתְּכַח מִסִּטְרָא דִּלְהוֹן, וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל לָא מְבַטְּלֵי לוֹן, דִּכְתִּיב ׳וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ׳.
תרגום
עוֹד, הַמִּצְרִים הָיוּ בָּאִים אַחַר כָּךְ וְהָיוּ רוֹאִים אוֹתָם עַצְמוֹת שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים הַכְּלָבִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשׁוֹבְרִים אוֹתָם, וְהָיוּ הַמִּצְרִים טוֹמְנִים אוֹתָם בֶּעָפָר, כְּדֵי שֶׁהַכְּלָבִים לֹא יִמְצְאוּ אוֹתָם, וְזֶהוּ בִּטּוּל שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יוֹתֵר מֵהַצַּד שֶׁלָּהֶם. וּבָזֶה הִתְעַלָּה הקב"ה בִּכְבוֹדוֹ וְנִכְפּוּ כָּל הַכֹּחוֹת הָאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אָז נִכְפּוּ יוֹתֵר, כְּשֶׁהַבִּטּוּל נִמְצָא מֵהַצַּד שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל לֹא בִטְּלוּ אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ׳ (שמות יב, מו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו, מצראי הוו אתיין לבתר, והוו חמאן אינון גרמי דהוו נטלי כלבי מאתר לאתר, ומדקן לון, והוו מצראי טמני לון גו עפרא, בגין כלבי דלא ישכחון לון, ודא איהו בטולה דעבודת כוכבים ומזלות, יתיר, מסטרא דלהון. ובדא קודשא בריך הוא אסתלק ביקריה, ואתכפיין כל חילין אחרנין, דהא כדין אתכפיין יתיר, כד בטילו אשתכח מסטרא דלהון, ועל דא ישראל לא מבטלי לון, דכתיב ׳ועצם לא תשברו בו׳.
התרגום: עוד, המצרים היו באים אחר כך והיו רואים אותם עצמות שהיו לוקחים הכלבים ממקום למקום ושוברים אותם, והיו המצרים טומנים אותם בעפר, כדי שהכלבים לא ימצאו אותם, וזהו בטול של עובדי כוכבים ומזלות יותר מהצד שלהם. ובזה התעלה הקב"ה בכבודו ונכפו כל הכחות האחרים, שהרי אז נכפו יותר, כשהבטול נמצא מהצד שלהם, ולכן ישראל לא בטלו אותם, שכתוב ׳ועצם לא תשברו בו׳ (שמות יב, מו).
מן המפרשים
הסולם: תו מצראי הוו וכו': עוד יש לפרש. המצרים שהיו באים אח"כ, ורואים אלו העצמות שהכלבים סוחבים אותם ממקום למקום, ושוברים אותם. היו המצרים טומנים אותם בארץ, כדי שהכלבים לא ימצאו אותם וזהו בטול עכו"ם הגדול ביותר, מצדם. ובזה נתעלה הקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: