מצוות שחיטת פסח בין הערביים - חובת כל קהל ישראל
בא · ׳זאת חוקת הפסח׳ - סודות קרבן הפסח וזכר גאולת מצרים · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וְגוֹ'׳ (שמות יב, מג) כ - "ח - פִּקּוּדָא דָּא, לְמִשְׁחַט פֶּסַח ׳בֵּין הָעַרְבַּיִם׳, בְּי"ד בְּנִיסָן, דּוּכְרָנָא דְּהַהוּא פֶּסַח דְּמִצְרַיִם. וְדָא אִיהוּ חוֹבָתָא עַל כֹּלָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבַּיִם׳.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וְגוֹ'׳ (שמות יב, מג). כ"ח - מִצְוָה זוֹ לִשְׁחֹט פֶּסַח ׳בֵּין הָעַרְבַּיִם׳ בְּי"ד בְּנִיסָן, זִכָּרוֹן לְאוֹתוֹ פֶּסַח מִצְרַיִם, וְזוֹהִי חוֹבָה עַל כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות יב, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר יהו"ה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח וגו'׳ (שמות יב, מג) כ - "ח - פקודא דא, למשחט פסח ׳בין הערבים׳, בי"ד בניסן, דוכרנא דההוא פסח דמצרים. ודא איהו חובתא על כלא, כמה דאת אמר, ׳ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׳.
התרגום: ׳ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח וגו'׳ (שמות יב, מג). כ"ח - מצוה זו לשחט פסח ׳בין הערבים׳ בי"ד בניסן, זכרון לאותו פסח מצרים, וזוהי חובה על כלם, כמו שנאמר ׳ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׳ (שמות יב, ו).
מן המפרשים
אור החמה: פקורא דא למשחט פסח בין הערבים וגומר דוכרנא דההוא פסח הנה ביטול החצונים נעשה עיקר בעת עלות' ממצרים ובכל שנה היו מחדשים המציאות ההוא בימים ההם כדי שיתחדש הביטול ההוא ויתחזק. ודא איהו חובתא על כלא מפני שכל הנבראים יש להם קליפה…
הסולם: ויאמר וגו': חוקת הפסח וגו': (כ"ח) מצוה זו, היא לשחוט את הפסח בין הערבים בי"ד בניסן, זכר לפסח דמצרים. וזה הוא חוב על הכל, כש"א, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: