ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 7: כי שבעת ימים ימלא את ידכם - סוד שבעה הנקרא תשובה וקריעת גזר דין › פיסקה 3 (פט ע"ב)

כאן בהא תחתונה כאן בהא עליונה - כהן גדול בהא עליונה וכהן אחר בהא תחתונה

אמור · כי שבעת ימים ימלא את ידכם - סוד שבעה הנקרא תשובה וקריעת גזר דין · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף פט ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כָּאן בְּהֵ"א תַּתָּאָה, כָּאן בְּהֵ"א עִלָּאָה. כֹּהֵן גָּדוֹל דְּאִיהוּ עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ, בְּהֵ"א עִלָּאָה. דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ וְגוֹ'׳ - וּמִלֵּא יָדוֹ דִּכְתִּיב ׳שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם׳ - כַּהֲנָא אָחֳרָא בְּה' תַּתָּאָה, דִּכְתִּיב, ׳לֹא יִקְרְחֻה קָרְחָה בְּרֹאשָׁם,׳ וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם - ׳וְהַאי שֵׁם הָא יְדִיעָא אִיהוּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׳ לִלְבּוֹשׁ אֶת הַבְּגָדִים - ׳כְּמָה דְּאַמָרָן. וּבְגִין דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא׳, כְּתִיב וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּאן בְּהֵ"א תַּחְתּוֹנָה, כָּאן בְּהֵ"א עֶלְיוֹנָה. כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא עֶלְיוֹן מִכֻּלָּם, בְּהֵ"א עֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כא, י). ׳וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ׳ - שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם׳ - כֹּהֵן אַחֵר בְּה' תַּחְתּוֹנָה, שֶׁכָּתוּב לֹא ׳יִקְרְחֻה קָרְחָה בְּרֹאשָׁם׳, וְכָתוּב אַחֲרָיו, ׳וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם׳ (ויקרא כא, ו) - וְהַשֵּׁם הַזֶּה הִנּוֹ יָדוּעַ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׳ - ׳לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים׳ - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כָּתוּב ׳וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא׳ (ויקרא כא, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, כאן בה"א תתאה, כאן בה"א עלאה. כהן גדול דאיהו עלאה מכלהו, בה"א עלאה. דכתיב ׳אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'׳ - ומלא ידו דכתיב ׳שבעת ימים ימלא את ידכם׳ - כהנא אחרא בה' תתאה, דכתיב, ׳לא יקרחה קרחה בראשם,׳ וכתיב בתריה, ולא יחללו שם אלהיהם - ׳והאי שם הא ידיעא איהו. ובגין כך כתיב, והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה׳ ללבוש את הבגדים - ׳כמה דאמרן. ובגין דאיהו קדישא כגוונא דלעילא׳, כתיב ומן המקדש לא יצא.

התרגום: אמר רבי אבא, כאן בה"א תחתונה, כאן בה"א עליונה. כהן גדול, שהוא עליון מכלם, בה"א עליונה, שכתוב ׳אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'׳ (ויקרא כא, י). ׳ומלא את ידו׳ - שכתוב ׳שבעת ימים ימלא את ידכם׳ - כהן אחר בה' תחתונה, שכתוב לא ׳יקרחה קרחה בראשם׳, וכתוב אחריו, ׳ולא יחללו שם אלהיהם׳ (ויקרא כא, ו) - והשם הזה הנו ידוע. ומשום כך כתוב, ׳והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה׳ - ׳ללבש את הבגדים׳ - כמו שאמרנו. ומשום שהוא קדוש כמו שלמעלה, כתוב ׳ומן המקדש לא יצא׳ (ויקרא כא, יב).

מן המפרשים

הסולם: כגוונא דא כהנא וכו׳: כעין זה הכהן מתעטר בשבעה, שהם בינה, שנקראת שבעת ימים, אם הכהן פוגם ראשו, שבעה ההוא, בינה, שהיא כלל של כל ז׳ ימים חג״ת נהי״מ, מקריח ממנו כל אותה הקדושה של כולם השורה על הכהן. וע״כ נזהרו, שלא יקרחה קרחה…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מאן שבעת ימים בא להוסיף על הנז"ל כי מלת שבעת לשון נקבה הו"לל שבעה ימים. ותירץ הא אתמר. והוא מ"ש לעיל שסודו בת"ת דאימא שהוא כתר זעיר הכולל חב"ד חג"ת: איקרי שבע. דהיינו בבחינת עצמה היא נקבה של אבא וזהו שבע אבל בהיותה כתר זעיר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: