אז השתנה האדם לכמה גונים לפעמים טוב לפעמים רע ונקרא להט החרב המתהפכת טוב ורע
אמור · ותרא האשה כי טוב העץ למאכל - סוד עזיבת עץ החיים ודבקות במות ובתמורות · מאמר 51 · פיסקה 5 · דף קז ע"ב
לשון הזוהר
כְּדֵין אִשְׁתַּנֵּי אָדָם לְכַמָּה גַּוְונִין, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ. זִמְנִין רוּגְזָא, זִמְנִין נַיְיחָא. זִמְנִין דִּינָא, וְזִמְנִין רַחֲמֵי. זִמְנִין חַיֵּי, זִמְנִין מוֹתָא. וְלָא קָאִים בְּקִיּוּמָא תָּדִיר בְּחַד מִנַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהַהוּא אֲתַר גַּרְמָא לֵיהּ. וְעַל דָּא אִקְרֵי, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מִן סִטְרָא דָּא, לְסִטְרָא דָּא, מִן טַב לְבִישׁ, מִן רַחֲמֵי לְדִינָא, מִן שָׁלוֹם לְקְרָבָא, אִתְהַפִּיכַת הִיא לְכֹלָּא. וְאִקְרֵי ׳טוֹב וָרָע׳, דִּכְתִּיב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנוּ׳.
תרגום
אָז הִשְׁתַּנָּה הָאָדָם לְכַמָּה גְוָנִים, לִפְעָמִים לְטוֹב לִפְעָמִים לְרָע. לִפְעָמִים רֹגֶז, לִפְעָמִים נַחַת. לִפְעָמִים דִּין, וְלִפְעָמִים רַחֲמִים. לִפְעָמִים חַיִּים, לִפְעָמִים מָוֶת. וְלֹא עוֹמֵד בְּקִיּוּם תְּמִידִי בְּאֶחָד מֵהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם גָּרַם לוֹ. וְלָכֵן נִקְרָא לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, ׳מִטּוֹב לְרַע׳, מֵרַחֲמִים לְדִין, מִשָּׁלוֹם לִקְרָב, הִיא מִתְהַפֶּכֶת לַכֹּל. וְנִקְרָא ׳טוֹב וָרָע׳, שֶׁכָּתוּב ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין אשתני אדם לכמה גוונין, זמנין לטב, זמנין לביש. זמנין רוגזא, זמנין נייחא. זמנין דינא, וזמנין רחמי. זמנין חיי, זמנין מותא. ולא קאים בקיומא תדיר בחד מנייהו. בגין דההוא אתר גרמא ליה. ועל דא אקרי, להט החרב המתהפכת, מן סטרא דא, לסטרא דא, מן טב לביש, מן רחמי לדינא, מן שלום לקרבא, אתהפיכת היא לכלא. ואקרי ׳טוב ורע׳, דכתיב ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳.
התרגום: אז השתנה האדם לכמה גונים, לפעמים לטוב לפעמים לרע. לפעמים רגז, לפעמים נחת. לפעמים דין, ולפעמים רחמים. לפעמים חיים, לפעמים מות. ולא עומד בקיום תמידי באחד מהם, משום שאותו מקום גרם לו. ולכן נקרא להט החרב המתהפכת, מצד זה לצד זה, ׳מטוב לרע׳, מרחמים לדין, משלום לקרב, היא מתהפכת לכל. ונקרא ׳טוב ורע׳, שכתוב ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳ (בראשית ב, יז).
מן המפרשים
אור החמה: א"ל קב"ה וגומר ח"ו שהענישו עונש אלא דוקא הודיעו מה שגרם לעצמו. וז"ש א"ל קב"ה . עץ דאקרי חיים דהיינו שהוא כולל עד החכמה ובינה ששם מקור חיים ולזה איקרי הוא עצמו. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו לא שהמיתה עונש חלא שהמתדבק בו הוא…
הסולם: כדין אשתני אדם וכו׳: אז נשתנה אדם לכמה אפנים, פעמים לטוב ופעמים לרע, פעמים רוגז ופעמים נחת, פעמים דין ופעמים רחמים, פעמים חיים ופעמים מות. ואינו עומד תמיד במעמד אחד מהם. כי אותו מקום גרם לו. דהיינו עץ הדעת. וע״כ נקרא להט החרב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: