מצוה לספר ספירת העמר - ישראל נטהרו בפסח אך לא היו שלמים ולכן אין הלל גמור
אמור · מצות ספירת העמר - סוד ארבעים ותשעה ימי טהרה ויום החמשים הטמיר · מאמר 36 · פיסקה 1 · דף צז ע"א
לשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרָת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, טו). פִּקּוּדָא (ל"א) דָּא, לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעֹמֶר, הָא אוֹקִימְנָא. וְרָזָא דָּא, יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּאִתְדָּכוּ לְמֶעְבַּד פִּסְחָא, וְנָפְקוּ מִמְּסָאֲבוּ, לָא הֲווֹ שְׁלֵמִין וְדַכְיָין כַּדְקָא חֲזֵי. וְעַל דָּא, לָאו הַלֵּל גָּמוּר בְּיוֹמֵי דְּפִסְחָא, דְּעַד כְּעַן לָא אִשְׁתְּלִימוּ כַּדְקָא יָאוּת.
תרגום
רעיָּא מְהֵיּמְנָא ׳וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, טו). מִצְוָה זוֹ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר הֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְסוֹד זֶה - יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁנִּטְהֲרוּ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח וְיָצְאוּ מִן הַטֻּמְאָה, לֹא הָיוּ שְׁלֵמִים וּטְהוֹרִים כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן אֵין הַלֵּל גָּמוּר בִּימֵי הַפֶּסַח, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִשְׁתַּלְּמוּ כָרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא ׳וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'׳ (ויקרא כג, טו). פקודא (ל"א) דא, לספור ספירת העמר, הא אוקימנא. ורזא דא, ישראל, אף על גב דאתדכו למעבד פסחא, ונפקו ממסאבו, לא הוו שלמין ודכיין כדקא חזי. ועל דא, לאו הלל גמור ביומי דפסחא, דעד כען לא אשתלימו כדקא יאות.
התרגום: רעיא מהימנא ׳וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'׳ (ויקרא כג, טו). מצוה זו לספר ספירת העמר הרי בארנו. וסוד זה - ישראל, אף על גב שנטהרו לעשות פסח ויצאו מן הטמאה, לא היו שלמים וטהורים כראוי. ועל כן אין הלל גמור בימי הפסח, שעד עכשו לא השתלמו כראוי.
מן המפרשים
אור החמה: וספרתם לכם וגומר פקודא דא לספור וגומר נפקו ממסאבו מרשות החצונים בגוף ונפש. ועבדו פסח שהוא השבתת הקליפות וקשרם בקדש אמנם לא נכנסו בקדש אלא עד המ' דהיינו למיכל בפתורא דאבוהון דהיינו המלכות שלחן המלך אמנם אינם עדיין בתוכיות ההיכל…
הסולם: וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' : מצוה זו לספור ספירת העומר, וכבר העמדנו, וזה סוד, כי ישראל, אע"פ שנטהרו לעשות הפסח ויצאו מטומאתם, עוד לא היו שלמים וטהורים כראוי, וע"כ אין הלל שלם בימי פסח, כי עד עתה עוד לא נשלמו כראוי.
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: שיר חדש איקרי ירצה שכאשר הקב"ה משנה סדרו של עולם ומחדש בו נסים וכמש"ה כי נפלאות עשה: אז שבחו חדש ממש להיות שהשפע המושפע הוא חדש ממש נמשך מן שער הנ' כמו שיבא. והיינו נפלאות נ' פלאות. וכן היה ביום מתן תורה וכדלקמן:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: