לנפש לא יטמא - על הכהן העליון מכלם נאמר להמצא בקדשה יותר מהכל
אמור · אמר אל הכהנים בלחש - סוד שמן משחת קדש היורד מהראש העליון לזקן אהרן · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף פט ע"א
לשון הזוהר
הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב ׳אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא׳ - לָא יִטַּמְּאוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ לֹא יִטַּמָּא. אֶלָּא, עַל הַהוּא כֹּהֵן עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ קָאָמַר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וְהָא כְּתִיב ׳וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו׳. (כאן חסר) אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כַּהֲנָא דְּקָאִים לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בִּקְדוּשָּׁה אִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּכְּחָא יַתִּיר מִכֹּלָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
הַפָּסוּקֹ הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב ׳אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא׳ (ויקרא כא, א) - לֹא יִטַּמְּאוּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה לֹא יִטַּמָּא? אֶלָּא עַל אוֹתוֹ הַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם הוּא אָמַר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו׳ (ויקרא כא, י)? אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַכֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, בִּקְדֻשָּׁה הוּא צָרִיךְ לְהִמָּצֵא יוֹתֵר מֵהַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי קרא, לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה. כתיב ׳אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא׳ - לא יטמאו מבעי ליה, מהו לא יטמא. אלא, על ההוא כהן עלאה מכלהו קאמר. אמר רבי יהודה והא כתיב ׳והכהן הגדול מאחיו׳. (כאן חסר) אלא ודאי הכי הוא כמה דאתמר. ואמר רבי יצחק, כהנא דקאים לתתא, כגוונא דלעילא, בקדושה אצטריך לאשתכחא יתיר מכלא, כמה דאתמר.
התרגום: הפסוק הזה אין ראשו סופו, ואין סופו ראשו. כתוב ׳אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא׳ (ויקרא כא, א) - לא יטמאו היה צריך להיות! מה זה לא יטמא? אלא על אותו הכהן העליון מכלם הוא אמר. אמר רבי יהודה, והרי כתוב ׳והכהן הגדול מאחיו׳ (ויקרא כא, י)? אלא ודאי כך הוא, כמו שנאמר. ואמר רבי יצחק, הכהן שעומד למטה, כמו שלמעלה, בקדשה הוא צריך להמצא יותר מהכל, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא על ההוא כהן עילאה וכו' פי' הא דאמר בסיפא לנפש לא יטמא לשון יחיד מדבר על כ"ג שבא להזהיר עליו בכלל אחיו הכהנים ולכך פריך ר' יהודכו והכתיב והכהן הגדול מאחיו. ר"ל שכ"ג בהדיא כתיב אזהרה בפ"ע. אלא ודאי הכי הוא כמה דאתמר ור"ל…
אור החמה: אלא על ההוא עילאה הכוונה כי עיקר צווי אהרן הכהן גדול וכולהו כהני אבתריה גרירי ונפקא לן לאוקומי קראי לשון יחיד ורבים ואפילו אהא פליג עליה ר' יהודה. לאשתכחא יתיר שאינו מטמא לכל מתים.
הסולם: האי קרא לאו וכו׳: מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו, שכתוב, אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו, שתחילת הכתוב הוא ברבים, וסופו ביחיד, לא יטמאו היה צריך לומר, לשון רבים, כבתחילת הכתוב, מהו לא יטמא. לשון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: