בלילה הזה זווג נמצא ושמחת הכל וישראל נקשרו בה ולכן ההלל נשלם רק בו ולא אחר כך
אמור · שבעת ימים שאור לא ימצא - למה לא נשלם ההלל כל שבעת ימי הפסח כמו בסכות · מאמר 29 · פיסקה 2 · דף צה ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְת, אֲבָל יְדִיעָא הוּא, דְּהָא הָכָא לָא אִתְקָשָּׁרוּ יִשְׂרָאֵל כָּל כַּךְ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְּאִתְקְשָׁרוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בְּהַאי לֵילְיָא, דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח (בכל אינון דרגין עלאין) וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, וְיִשְׂרָאֵל אִתְקָשָּׁרוּ בְּהַהוּא חֶדְוָותָא, עֲבִידְנָא שְׁלִימוּ, וְהַלֵּילָא אִשְׁתְּלִים. (אבל באינון דרגין עלאין) אֲבָל לְבָתַר אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי, עַד כְּעַן יִשְׂרָאֵל לָא אִתְקָשָּׁרוּ בְּהוּ, וְלָא אִתְפְּרָעוּ לְאִתְגַּלְיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְלָא עָאלוּ בְּמָה דְּעָאלוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בַּסֻּכּוֹת שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא יַתִּיר, אֲבָל הָכָא עַד כְּעַן לָא זָכוּ, וְלָא אִשְׁתְּכַח שְׁלִימוּ בֵּיהּ כָּל כַּךְ, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכָחוּ כָּל ז', לָאו הוּא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְיִשְׂרָאֵל עַד לָא אִתְקְשָּׁרוּ בְּהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. \
תרגום
אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל יָדוּעַ הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּאן לֹא נִקְשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ בַּכֹּל כְּמוֹ שֶׁנִּקְשְׁרוּ אַחַר כָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁזִּוּוּג נִמְצָא (בְּכָל אוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת) וְשִׂמְחַת הַכֹּל נִמְצֵאת, וְיִשְׂרָאֵל נִקְשְׁרוּ בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה, עוֹשִׂים שְׁלֵמוּת, וְהַהַלֵּל נִשְׁלָם. (אֲבָל בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת) אַחַר כָּךְ, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים, עַד כָּעֵת יִשְׂרָאֵל לֹא נִקְשְׁרוּ בָהֶם, וְלֹא נִפְרְעוּ לְגַלּוֹת אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא קִבְּלוּ תוֹרָה, וְלֹא נִכְנְסוּ בְּמַה שֶּׁנִּכְנְסוּ אַחַר כָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ בַּסֻּכּוֹת שְׁלֵמוּת הַכֹּל נִמְצֵאת בּוֹ וְשִׂמְחָה שֶׁל הַכֹּל יוֹתֵר, אֲבָל כָּאן עַד עַכְשָׁו לֹא זָכוּ, וְלֹא נִמְצֵאת בּוֹ שְׁלֵמוּת כָּל כָּךְ, אַף עַל גַּב שֶׁנִּמְצָאִים כָּל הַשִּׁבְעָה אֵינוֹ בְהִתְגַּלּוּת, וְיִשְׂרָאֵל טֶרֶם נִקְשְׁרוּ בָהֶם כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה שפיר קאמרת, אבל ידיעא הוא, דהא הכא לא אתקשרו ישראל כל כך בכלא, כמה דאתקשרו לבתר. בגין כך בהאי ליליא, דזווגא אשתכח (בכל אינון דרגין עלאין) וחדוותא דכלא אשתכח, וישראל אתקשרו בההוא חדוותא, עבידנא שלימו, והלילא אשתלים. (אבל באינון דרגין עלאין) אבל לבתר אף על גב דכלהו משתכחי, עד כען ישראל לא אתקשרו בהו, ולא אתפרעו לאתגלייא רשימא קדישא, ולא קבילו אורייתא, ולא עאלו במה דעאלו לבתר. בגין כך בסכות שלימו דכלא אשתכח ביה, וחדוותא דכלא יתיר, אבל הכא עד כען לא זכו, ולא אשתכח שלימו ביה כל כך, אף על גב דאשתכחו כל ז', לאו הוא באתגלייא, וישראל עד לא אתקשרו בהו כדקא חזי. \
התרגום: אמר לו, יפה אמרת, אבל ידוע הוא, שהרי כאן לא נקשרו ישראל כל כך בכל כמו שנקשרו אחר כך. משום כך בלילה הזה, שזווג נמצא (בכל אותן דרגות עליונות) ושמחת הכל נמצאת, וישראל נקשרו באותה שמחה, עושים שלמות, וההלל נשלם. (אבל באותן דרגות עליונות) אחר כך, אף על גב שכלם נמצאים, עד כעת ישראל לא נקשרו בהם, ולא נפרעו לגלות את הרשם הקדוש, ולא קבלו תורה, ולא נכנסו במה שנכנסו אחר כך. משום כך בסכות שלמות הכל נמצאת בו ושמחה של הכל יותר, אבל כאן עד עכשו לא זכו, ולא נמצאת בו שלמות כל כך, אף על גב שנמצאים כל השבעה אינו בהתגלות, וישראל טרם נקשרו בהם כראוי.
מן המפרשים
מקדש מלך: בהאי ליליא דזווגא אשתכח פי' בליל פסח נכנסו כל המוחין כולם שלא כטבע כמ"ש הרב ואז יש זווג ולכך אומרים הלל גמור. ומ"ש אבל באינון דרגין עילאין וכו' בשאר ימי פסח שאזי נכנס מוח חכמה דזעיר בשבוע ראשון כמ"ש הרב וכן ג"כ בשבוע ראשון…
אור החמה: בג"כ בההיא ליליא זווגא אשתכח דהיינו הלל מ' גמור שהת"ת עמה ומאיר לה אמנם כשבאו יש' לידבק לא נדבקו אלא במ' לבד ומטעם זה היה הזווג בלילה להורות המדו' כול' למטה במ' מדת לילה ויש' אחזו בגובר דהיינו מלכות מדת לילה ולא יכלו ליכנס…
הסולם: א"ל שפיר קאמרת וכו' : אמר לו יפה אמרת, אבל, ידוע הוא, שכאן בפסח, לא נקשרו ישראל כל כך בשלמות כמו שנקשרו אח"כ, משום זה, בלילה הזה הראשון, שנמצא בו זווג זו"ן, ושמחת הכל נמצא, וישראל נקשרו בשמחה ההיא, אנו עושים שלמות, וההלל הוא…