שבעת ימים שאור לא ימצא
למה לא נשלם ההלל כל שבעת ימי הפסח כמו בסכות
למה לא נשלם ההלל כל שבעת הימים כמו בסכות שנמצא הלל שמונה ימים בשלמות שמחה
רַבִּי יְהוּדָה שָׁאַל אֶת רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי כָּתוּב (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב) ׳שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם׳ (שמות יב, יט) - וְשִׂמְחָה הִיא כָּל שִׁבְעָה, לָמָּה לֹא נִשְׁלָם הַלֵּל כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים כְּמוֹ בְסֻכּוֹת, שֶׁנִּמְצָא שְׁמוֹנָה יָמִים הַלֵּל, בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל שִׂמְחָה כָּל יוֹם וָיוֹם?
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל לְרִבִּי אַבָּא, הָא כְּתִיב (ס"א האי דכתיב) ׳שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם׳ (שמות יב, יט) - וְחֶדְוָותָא הוּא כָּל שִׁבְעָה, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּלִים הַלֵּל כָּל ז' יוֹמִין, כְּמוֹ בְּסֻּכּוֹת, דְּאִשְׁתְּכַח ח' יוֹמִין הַלֵּילָא, בִּשְׁלִימוּ דְּחֶדְוְותָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא.
בלילה הזה זווג נמצא ושמחת הכל וישראל נקשרו בה ולכן ההלל נשלם רק בו ולא אחר כך
אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל יָדוּעַ הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּאן לֹא נִקְשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ בַּכֹּל כְּמוֹ שֶׁנִּקְשְׁרוּ אַחַר כָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁזִּוּוּג נִמְצָא (בְּכָל אוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת) וְשִׂמְחַת הַכֹּל נִמְצֵאת, וְיִשְׂרָאֵל נִקְשְׁרוּ בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה, עוֹשִׂים שְׁלֵמוּת, וְהַהַלֵּל נִשְׁלָם. (אֲבָל בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת) אַחַר כָּךְ, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים, עַד כָּעֵת יִשְׂרָאֵל לֹא נִקְשְׁרוּ בָהֶם, וְלֹא נִפְרְעוּ לְגַלּוֹת אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא קִבְּלוּ תוֹרָה, וְלֹא נִכְנְסוּ בְּמַה שֶּׁנִּכְנְסוּ אַחַר כָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ בַּסֻּכּוֹת שְׁלֵמוּת הַכֹּל נִמְצֵאת בּוֹ וְשִׂמְחָה שֶׁל הַכֹּל יוֹתֵר, אֲבָל כָּאן עַד עַכְשָׁו לֹא זָכוּ, וְלֹא נִמְצֵאת בּוֹ שְׁלֵמוּת כָּל כָּךְ, אַף עַל גַּב שֶׁנִּמְצָאִים כָּל הַשִּׁבְעָה אֵינוֹ בְהִתְגַּלּוּת, וְיִשְׂרָאֵל טֶרֶם נִקְשְׁרוּ בָהֶם כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְת, אֲבָל יְדִיעָא הוּא, דְּהָא הָכָא לָא אִתְקָשָּׁרוּ יִשְׂרָאֵל כָּל כַּךְ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְּאִתְקְשָׁרוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בְּהַאי לֵילְיָא, דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח (בכל אינון דרגין עלאין) וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, וְיִשְׂרָאֵל אִתְקָשָּׁרוּ בְּהַהוּא חֶדְוָותָא, עֲבִידְנָא שְׁלִימוּ, וְהַלֵּילָא אִשְׁתְּלִים. (אבל באינון דרגין עלאין) אֲבָל לְבָתַר אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי, עַד כְּעַן יִשְׂרָאֵל לָא אִתְקָשָּׁרוּ בְּהוּ, וְלָא אִתְפְּרָעוּ לְאִתְגַּלְיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְלָא עָאלוּ בְּמָה דְּעָאלוּ לְבָתַר. בְּגִין כַּךְ בַּסֻּכּוֹת שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא יַתִּיר, אֲבָל הָכָא עַד כְּעַן לָא זָכוּ, וְלָא אִשְׁתְּכַח שְׁלִימוּ בֵּיהּ כָּל כַּךְ, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכָחוּ כָּל ז', לָאו הוּא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְיִשְׂרָאֵל עַד לָא אִתְקְשָּׁרוּ בְּהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. \ \
שמחת הכל ושלמות ההלל בלילה הזה משום שכל הקשר בצד הזווג ולא בצד ישראל עדין
וְעַל כֵּן שִׂמְחַת הַכֹּל וּשְׁלֵמוּת הַהַלֵּל בַּלַּיְלָה הַזֶּה, מִשּׁוּם אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁנִּקְשְׁרוּ בוֹ. מָה הַטַּעַם? שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה זִוּוּג, כָּל הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל נִמְצָא בַּצַּד שֶׁל הַזִּוּוּג, וְלֹא בַּצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכַּאֲשֶׁר זִוּוּג נִמְצָא בָהּ, נִמְצָאוֹת שְׁתֵּי (שְׁלֹשׁ) הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ שֶׁעוֹמְדוֹת עָלֶיהָ. וּכְשֶׁאֵלֶּה נִמְצָאוֹת, הֲרֵי כָּל הַגּוּף נִמְצָא בָהֶם, וְאָז שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְשִׂמְחָה מִן הַכֹּל, וְהַהַלֵּל נִשְׁלָם, שֶׁהֲרֵי אָז מִתְעַטֶּרֶת הַלְּבָנָה בַּכֹּל, אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נִמְצָאִים, וְיִשְׂרָאֵל טֶרֶם זָכוּ בָהֶם, הֲרֵי אֵין הַהַלֵּל שָׁלֵם כְּמוֹ בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא וּשְׁלִימוּ דְּהֲלֵילָא בְּהַאי לֵילְיָא, בְּגִין הַהוּא חוּלָקָא דְּאִתְקְשָׁרוּ בֵּיהּ. מַאי טַעֲמָא. דְּכֵיוָן דִּבְהַהוּא לֵילְיָא זִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח, כָּל קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בְּסִטְרָא דְּזִוּוּגָא, וְלָא בְּסִטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד זִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח בָּהּ מִשְׁתַּכְּחֵי אִלֵּין תְּרֵין (ס"א תלת) דַּרְגִּין דְּקַיְימִין עָלָה. וְכַד אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחֵי, הָא כָּל גּוּפָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ, וּכְדֵין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְחֶדְוָותָא מִכֹלָּא, וְהַלֵּילָא אִשְׁתְּלִים, דְּהָא כְּדֵין אִתְעַטְּרָת סִיהֲרָא בְּכֹלָּא. אֲבָל לָא לְבָתַר, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אִשְׁתַּכְחֵי, וְיִשְׂרָאֵל עַד לָא זָכוּ בְּהוּ, הָא לָאו הַלֵּילָא שְׁלֵימָא, כְּמוֹ בְּזִמְנִין אָחֳרָנִין.
ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ
סוד יום אחד בשבועות כקשר האמצע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.