ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 27: ליל שמורים הוא לה - סוד זווג הלבנה עם השמש בליל ארבעה עשר › פיסקה 1 (צה ע"ב)

בשעה שזווג הלבנה נמצא בשלמות עם השמש כלם מתכנסים והקדשות מתעוררות ליל שמורים

אמור · ליל שמורים הוא לה - סוד זווג הלבנה עם השמש בליל ארבעה עשר · מאמר 27 · פיסקה 1 · דף צה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבֵּיסַר (נ"א בחמיסר) בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח בִּשְׁלִימוּ עִם שִׁמְשָׁא, וְכִתְרִין תַּתָּאִין לָא מִשְׁתַּכְּחִין כָּל כַּךְ בְּעָלְמָא, דְּהָא בְּחַדְתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא, זִינִין בִּישִׁין מִשְׁתַּכְּחִין, וּמִתְעָרֵי לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא בִּשְׁלִימוּ, מִתְכַּנְּשֵׁי כֻּלְּהוּ לַאֲתַר חַד, וְקִדּוּשֵׁי מַלְכָּא אַתְּעֲרוּ. כְּדֵין כְּתִיב ׳לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיהו"ה דְּהָא זִוּוּגָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא שִׁמּוּרִים בְּכֹלָּא׳ (שמות יב, מב).

תרגום

בֹּא רְאֵה, בְּאַרְבָּעָה (בַּחֲמִשָּׁה) עָשָׂר, בְּשָׁעָה שֶׁזִּוּוּג הַלְּבָנָה נִמְצָא בִשְׁלֵמוּת עִם הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים לֹא נִמְצָאִים כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בְּחִדּוּשׁ הַלְּבָנָה נִמְצָאִים מִינִים רָעִים, וּמִתְעוֹרְרִים לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם. וּבְשָׁעָה שֶׁהַזִּוּוּג שֶׁל הַלְּבָנָה נִמְצָא בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִתְעוֹרְרוֹת. אָז כָּתוּב, ׳לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' שֶׁהֲרֵי הַזִּוּוּג הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא, וְהוּא שִׁמּוּרִים בַּכֹּל׳ (שם יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בארביסר (נ"א בחמיסר) בשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בשלימו עם שמשא, וכתרין תתאין לא משתכחין כל כך בעלמא, דהא בחדתותי דסיהרא, זינין בישין משתכחין, ומתערי לאתפשטא בעלמא. ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בנהירו דשמשא בשלימו, מתכנשי כלהו לאתר חד, וקדושי מלכא אתערו. כדין כתיב ׳ליל שמורים הוא ליהו"ה דהא זווגא קדישא אשתכח, והוא שמורים בכלא׳ (שמות יב, מב).

התרגום: בא ראה, בארבעה (בחמשה) עשר, בשעה שזווג הלבנה נמצא בשלמות עם השמש, והכתרים התחתונים לא נמצאים כל כך בעולם, שהרי בחדוש הלבנה נמצאים מינים רעים, ומתעוררים להתפשט בעולם. ובשעה שהזווג של הלבנה נמצא באור השמש בשלמות, כלם מתכנסים למקום אחד, והקדשות של המלך מתעוררות. אז כתוב, ׳ליל שמרים הוא לה' שהרי הזווג הקדוש נמצא, והוא שמורים בכל׳ (שם יב).

מן המפרשים

מקדש מלך: בארביסר בשעתא דזיווגא דסיהרא אשתכח פי' בי"ד בין הערבים שהוא זמן שחיטת פסח אזי מתחיל תיקון הכלה כדי להזדווג בלילה שעיקר הזיווג הוא בלילה וכן אמר בסמוך ובג"כ תיקונא דכלה בההוא יומא ובליליא אשתכח יישובא דביתא: דהא בחדתותי דסיהרא…

הסולם: ת"ח בארביסר בשעתא וכו': בוא וראה, בארבעה עשר, בלילה, בשעה שהזווג של הלבנה, שהיא המלכות, נמצא בשלמות עם השמש, שהוא ז"א, וספירות התחתונות, של הקליפות, אינן נמצאות כל כך בעולם. כי בעת חידוש הלבנה, נמצאים מינים רעים ומתעוררים…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ת"ח בארביסר וכו' עתה נתן טעם למה מבטלין החמץ בי"ד ואמר שהטעם מפני שאז יש זויג שלם לסהר עם השמש ויובן במ"ש בס"הכ על מ"ש בפ' אמור דף ק"ב ע"ב ובכל אתר בעשור מטרוניתא איהו ופי' שם שביום י"ד כבר היא מתעלית עד חכמה שלו וזהו זיוג שלם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר