ביין מתר כי הלב תאב - מעולם השתדלתי שלא בטלתי סעודת שבת חקל תפוחין קדישין מתברך
אמור · סעודה שלישית של שבת כשנקרה בה אורח - סוד שלחן המלך והאורח העליון · מאמר 25 · פיסקה 5 · דף צה ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא בְּחַמְרָא - חַמְרָא שָׁארֵי, בְּגִין דְּתָאִיב (ס"א דגריר ס"א דגביר) לִבָּא. אֲבָל מִיוֹמָי אִשְׁתָּדַּלְּנָא דְּלָא בָּטִילְנָא סְעוּדָתָא דְּשַׁבָּת, אֲפִילּוּ אִינּוּן יוֹמֵי, דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. בְּהַאי יוֹמָא חֲקַל דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין אִתְבְּרַךְ, וּמִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְהַאי יוֹמָא קִשׁוּרָא הוּא דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר בְּיַיִן - בְּיַיִן מֻתָּר, מִשּׁוּם שֶׁהַלֵּב תָּאֵב (שגורר. ס"א שגובר). אֲבָל מִיָּמַי הִשְׁתַּדַּלְתִּי שֶׁלֹּא בִטַּלְתִּי סְעוּדַת שַׁבָּת, אֲפִלּוּ אוֹתָם יָמִים שֶׁנִּמְצָא בּוֹ. בַּיּוֹם הַזֶּה חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין מִתְבָּרֵךְ, וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַיּוֹם הַזֶּה הוּא הַקִּשּׁוּר שֶׁל הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא בחמרא - חמרא שארי, בגין דתאיב (ס"א דגריר ס"א דגביר) לבא. אבל מיומי אשתדלנא דלא בטילנא סעודתא דשבת, אפילו אינון יומי, דאשתכח ביה. בהאי יומא חקל דתפוחין קדישין אתברך, ומתברכן עלאין ותתאין, והאי יומא קשורא הוא דאורייתא.
התרגום: ואם תאמר ביין - ביין מתר, משום שהלב תאב (שגורר. ס"א שגובר). אבל מימי השתדלתי שלא בטלתי סעודת שבת, אפלו אותם ימים שנמצא בו. ביום הזה חקל תפוחין קדישין מתברך, ומתברכים עליונים ותחתונים, והיום הזה הוא הקשור של התורה.
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא בחמרא וכו' : ואם תאמר, שאפשר לצאת ידי סעודה ג', ביין. כן הוא, ביין מותר, משום שמרעיב הלב, ואינו מקלקל תאות האכילה. אבל מימי, הייתי משתדל שלא בטלתי סעודת שבת, דהיינו סעודה ג', ואפילו באלו ימי שבתות שנמצא בהם יו"ט. כי…