ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 21: ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי - סוד שלש דרגות קדשה ואותיות קדוש › פיסקה 6 (צג ע"א)

כשמגיע אדם לה צבאות יכלל עצמו בקדשה ואחר כך למלא כל הארץ כבודו ונקדש בכבודי

אמור · ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי - סוד שלש דרגות קדשה ואותיות קדוש · מאמר 21 · פיסקה 6 · דף צג ע"א

לשון הזוהר

בְּאָן אֲתַר יְקַדֵּשׁ בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ גּוֹ קְדוּשָׁתָא דָּא, לְאַכְלְלָא גַּרְמֵיהּ בָּהּ. כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ, לִשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה צְּבָאוֹת, וְרָזָא דָּא ׳אֲנִי יהו"ה מְקַדִּשְׁכֶם׳. דָּא אַשְׁכַּחְנָא בְּרָזָא דְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, וַאֲנָן לָא עַבְדֵּינָן הָכֵי, אֶלָּא לְבָתַר יהו"ה צְּבָאוֹת בִּלְחוֹדוֹי. וּלְבָתַר כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ ׳לִמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳, כְּדֵין יִכְלוֹל גַּרְמֵיהּ בְּהַהוּא קְדוּשָּׁה, לְאִתְקַדְּשָׁא לְתַתָּא, גּוֹ הַהוּא כָּבוֹד דִּלְתַתָּא, וְרָזָא דָּא ׳וְנִקְדָשׁ בִּכְבוֹדִי׳. (שמות נ' ע"א, ר"ז ע"א, נשא קמ"ג ע"ב) ׳וּלְבָתַר יַעְבִיד אוֹרַח פְּרָט, לְאִתְקַדְּשָׁא כֹּלָּא׳. כְּמָה דַּאֲנָן עַבְדִּין לְעֻמָּתָם דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאַמְרֵי ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ׳ - דָּא כָּבוֹד עִלָּאָה. וּלְבָתַר ׳יִמְלוֹךְ יהו"ה לְעוֹלָם׳ וְכוּ', דָּא כָּבוֹד דִּלְתַתָּא.

תרגום

בְּאֵיזְהִ מָקוֹם יְקַדֵּשׁ אָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ לְהַכְלִיל אֶת עַצְמוֹ בָּהּ? כְּשֶׁמַּגִּיעַ אָדָם לַשֵּׁם ׳הַקָּדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת׳, וְסוֹד זֶה - ׳אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם׳. זֶה מָצָאנוּ בַּסּוֹד שֶׁל סִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים, וְאָנוּ לֹא עוֹשִׂים כָּךְ, אֶלָּא אַחַר ה' צְבָאוֹת לְבַדּוֹ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ אָדָם ׳לִמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳, אָז יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתָהּ קְדֻשָּׁה, לְהִתְקַדֵּשׁ לְמַטָּה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַטָּה, וְסוֹד זֶה - ׳וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי׳ (שמות כט, מג). וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לְעֻמָּתָם שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאוֹמְרִים ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ׳ (יחזקאל ג, יב) - זֶה כָּבוֹד עֶלְיוֹן. וְאַחַר כָּךְ, ׳יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם׳ (תהלים קמו, י) וְכוּ', זֶה הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: באן אתר יקדש בר נש גרמיה גו קדושתא דא, לאכללא גרמיה בה. כד מטי בר נש, לשמא קדישא יהו"ה צבאות, ורזא דא ׳אני יהו"ה מקדשכם׳. דא אשכחנא ברזא דספרי קדמאי, ואנן לא עבדינן הכי, אלא לבתר יהו"ה צבאות בלחודוי. ולבתר כד מטי בר נש ׳למלא כל הארץ כבודו׳, כדין יכלול גרמיה בההוא קדושה, לאתקדשא לתתא, גו ההוא כבוד דלתתא, ורזא דא ׳ונקדש בכבודי׳. (שמות נ' ע"א, ר"ז ע"א, נשא קמ"ג ע"ב) ׳ולבתר יעביד אורח פרט, לאתקדשא כלא׳. כמה דאנן עבדין לעמתם דמלאכי עלאי, דאמרי ׳ברוך כבוד יהו"ה ממקומו׳ - דא כבוד עלאה. ולבתר ׳ימלוך יהו"ה לעולם׳ וכו', דא כבוד דלתתא.

התרגום: באיזה מקום יקדש אדם את עצמו בתוך הקדשה הזו להכליל את עצמו בה? כשמגיע אדם לשם ׳הקדוש ה' צבאות׳, וסוד זה - ׳אני ה' מקדשכם׳. זה מצאנו בסוד של ספרי הקדמונים, ואנו לא עושים כך, אלא אחר ה' צבאות לבדו. ואחר כך כשמגיע אדם ׳למלא כל הארץ כבודו׳, אז יכלל את עצמו באותה קדשה, להתקדש למטה בתוך אותו הכבוד שלמטה, וסוד זה - ׳ונקדש בכבודי׳ (שמות כט, מג). ואחר כך יעשה בדרך פרט, שיתקדש הכל. כמו שאנו עושים לעמתם של המלאכים העליונים, שאומרים ׳ברוך כבוד ה' ממקומו׳ (יחזקאל ג, יב) - זה כבוד עליון. ואחר כך, ׳ימלך ה' לעולם׳ (תהלים קמו, י) וכו', זה הכבוד שלמטה.

מן המפרשים

אור החמה: לבתר יעביד אורח פרט כלו' בדרך הנז' נקשר הקדש העליון עד למטה כבוד תחתין כנזכר אח"כ יפרט כל מדה מאלו לעצמה כדי להשפיע הקדושה לאותם שאינם ראויים להתקדש מייחודם. וז"ש לאתקדשא כמה דאנן עבדין כלו' לקדש ג"כ הנפרדי' האחרים כמו שקדשנו…

הסולם: באן אתר יקדש וכו׳: באיזה מקום יקדש אדם את עצמו בקדושה זו לכלול עצמו בה. הוא, כשהאדם מגיע להשם הקדוש, ה׳ צבאות, הנזכר אחר קדוש הג', שה״ס נצח והוד. ובו הוא הסוד, אני ה׳ מקדשכם, זה מצאתי בסוד בספרים הראשונים. ואנו אין עושים כן,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: