ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 21: ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי - סוד שלש דרגות קדשה ואותיות קדוש › פיסקה 4 (צג ע"א)

ישראל מקדשים למטה כמלאכים למעלה ומעלים הכבוד עד שמאיר הקדש ונקרא קדוש

אמור · ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי - סוד שלש דרגות קדשה ואותיות קדוש · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף צג ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא רָזָא הָכִי הוּא ודַּאי, וְיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב בְּהוּ, ׳וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ׳ (ישעיהו ו, ג) - וְכֵיוָן דְּיִשְׂרָאֵל קָא מְקַדְּשֵׁי, סַלְקֵי מִתַּתָּא לְעֵילָּא יְקָרָא עִלָּאָה, עַד דְּאִסְתְּלַּק ו' רָזָא דְּשָׁמַיִם עִלָּאִין לְעֵילָּא. כֵּיוָן דְּאִינּוּן שָׁמַיִם אִסְתְּלָקוּ לְעֵילָּא, נָהִיר הַהוּא קֹדֶשׁ בְּהוּ, וּכְדֵין אִקְרֵי לְעֵילָּא קָדוֹשׁ. וּלְבָתַר נָהִיר הַהוּא נְהִירוּ עִלָּאָה, עַל כּוּרְסְיָיא דְּאִיהוּ שָׁמַיִם. וְאִינּוּן שָׁמַיִם תַּיְיבִין לְדוּכְתַּיְיהוּ, וּמִתְיַישְּׁבוּ בֵּיהּ בְּהַהוּא נְהִירוּ, וּכְדֵין אִקְרֵי קָדוֹשׁ. לְבָתַר נָחִית הַהוּא נְהִירוּ, עַד דְּנָטִיל כֹּלָּא חַד צַּדִּיק עִלָּאָה, דַּרְגָּא יַקִּירָא לְקַדְּשָׁא כֹּלָּא לְתַתָּא. כֵּיוָן דְּאִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא, כְּדֵין אִקְרֵי קָדוֹשׁ, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּכֹלָּא.

תרגום

אֶלָּא הַסּוֹד כָּךְ הוּא וַדַּאי, וְיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיהו) ׳וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ׳ - וְכֵיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים, הֵם מַעֲלִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁמִּתְעַלֵּית ו', שֶׁהִיא סוֹד שֶׁל הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם הַשָּׁמַיִם הִתְעַלּוּ לְמַעְלָה, מֵאִיר בָּהֶם אוֹתוֹ הַקֹּדֶשׁ, וְאָז נִקְרָא לְמַעְלָה קָדוֹשׁ. וְאַחַר כָּךְ מֵאִיר אוֹתוֹ אוֹר עֶלְיוֹן עַל הַכִּסֵּא, שֶׁהוּא שָׁמַיִם. וְאוֹתָם שָׁמַיִם שָׁבִים לִמְקוֹמָם, וְהִתְיַשְּׁבוּ בוֹ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר, וְאָז נִקְרָא קָדוֹשׁ. אַחַר כָּךְ יוֹרֵד אוֹתוֹ הָאוֹר, עַד שֶׁנּוֹטֵל הַכֹּל צַדִּיק עֶלְיוֹן אֶחָד, הַדַּרְגָּה הַנִּכְבָּדָה לְקַדֵּשׁ הַכֹּל לְמַטָּה. כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַכֹּל, אָז נִקְרָא קָדוֹשׁ, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא רזא הכי הוא ודאי, וישראל מקדשי לתתא, כגוונא דמלאכי עלאי לעילא, דכתיב בהו, ׳וקרא זה אל זה ואמר קדוש׳ (ישעיהו ו, ג) - וכיון דישראל קא מקדשי, סלקי מתתא לעילא יקרא עלאה, עד דאסתלק ו' רזא דשמים עלאין לעילא. כיון דאינון שמים אסתלקו לעילא, נהיר ההוא קדש בהו, וכדין אקרי לעילא קדוש. ולבתר נהיר ההוא נהירו עלאה, על כורסייא דאיהו שמים. ואינון שמים תייבין לדוכתייהו, ומתיישבו ביה בההוא נהירו, וכדין אקרי קדוש. לבתר נחית ההוא נהירו, עד דנטיל כלא חד צדיק עלאה, דרגא יקירא לקדשא כלא לתתא. כיון דאיהו נטיל כלא, כדין אקרי קדוש, ודא איהו רזא דכלא.

התרגום: אלא הסוד כך הוא ודאי, וישראל מקדשים למטה כמו שהמלאכים העליונים למעלה, שכתוב בהם (ישעיהו) ׳וקרא זה אל זה ואמר קדוש׳ - וכיון שישראל מקדשים, הם מעלים ממטה למעלה את הכבוד העליון, עד שמתעלית ו', שהיא סוד של השמים העליונים למעלה. כיון שאותם השמים התעלו למעלה, מאיר בהם אותו הקדש, ואז נקרא למעלה קדוש. ואחר כך מאיר אותו אור עליון על הכסא, שהוא שמים. ואותם שמים שבים למקומם, והתישבו בו באותו האור, ואז נקרא קדוש. אחר כך יורד אותו האור, עד שנוטל הכל צדיק עליון אחד, הדרגה הנכבדה לקדש הכל למטה. כיון שהוא נוטל את הכל, אז נקרא קדוש, וזהו הסוד של הכל.

מן המפרשים

אור החמה: לבתר נחית ההוא נהירו היינו קדימת התיקון ג"כ ליסוד כדי שיקבל קדש ויקרא קדוש. וז"ש עד דנטיל כולא חד צדיק עילאה ובו קדוש ב' ונטיל כולא דקאמר היינו נהירו וקדוש' וכן קדוש ראשון דעת בכתר וקדוש שני דעת בת"ת כולא נטיל צדיק: ונקדשתי…

הסולם: אלא רזא הכי וכו׳: ומשיב, אלא הסוד כך הוא, ודאי שישראל מקדשים למטה, כעין מלאכים העליונים למעלה, שכתוב בהם, וקרא זה אל זה ואמר קדוש , וכיון שישראל מקדשים, הם מעלים ממטה למעלה את הכבוד העליון, שהוא ז״א, עד שעולה ה ו׳, שה״ס השמים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: