קדוש צד עליון ראשית לכל הדרגות - מתפשטת ו אחת ומאירה עד ה אחת בסוף ונקראת קדשה
אמור · ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי - סוד שלש דרגות קדשה ואותיות קדוש · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף צג ע"א
לשון הזוהר
קָדוֹשׁ, אִיהוּ סְטַר עִלָּאָה, דְּאִשְׁתְּכַח רֵאשִׁיתָא לְכָל דַּרְגִּין. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ סְטָר טְמִירָא, וְאִקְרֵי קֹדֶשׁ, מִתַּמָּן אִתְפְּשָׁט פְּשִׁיטוּ, דְּנָהִיר בְּחַד שְׁבִילָא דְּקִיקָא טְמִירָא, גּוֹ אֶמְצָּעִיתָא. כֵּיוָן דְּאִתְנְהִיר גּוֹ אֶמְצָּעִיתָא, כְּדֵין אִתְרְשִׁים חַד ו', דְּנָהִיר גּוֹ הַאי קֹדֶשׁ, וְאִקְרֵי קָדוֹשׁ. מֵהַאי נְהִירוּ אִתְפְּשַׁט פְּשִׁיטוּ לְתַתָּא, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין. כֵּיוָן דְּאִתְנְהִיר בְּסוֹפָא, כְּדֵין אִתְרֵשִׁים בִּנְהִירוּ, חַד ה', וְאִקְרֵי קְדוּשָּׁה, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּמַה דְּאִקְרֵי קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, דְּהָא קֹדֶשׁ מִבָּעֵי לֵיהּ, רָזָא דְּרֵאשִׁיתָא (ס"א דאיהו ראשיתא) דְּכֹלָּא, הוֹאִיל וּמִתַּמָּן אִשְׁתְּכַח, וְאִי הָכִי אֲמַאי אִקְרֵי לְעֵילָּא קָדוֹשׁ, דְּהָא תַּמָּן ו' לָא אִשְׁתְּכַח.
תרגום
קָדוֹשׁ הוּא צַד עֶלְיוֹן, שֶׁנִּמְצָא רֵאשִׁית לְכָל הַדְּרָגוֹת. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא צַד טָמִיר וְנִקְרָא קֹדֶשׁ, מִשָּׁם הִתְפַּשְּׁטָה הִתְפַּשְּׁטוּת, שֶׁמְּאִירָה בִּשְׁבִיל אֶחָד דַּק וְנִסְתָּר תּוֹךְ הָאֶמְצַע. כֵּיוָן שֶׁמְּאִירָה הָאֶמְצָעִית, אָז נִרְשֶׁמֶת ו' אַחַת שֶׁמְּאִירָה בְּתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה, וְנִקְרֵאת קָדוֹשׁ. מֵהָאוֹר הַזֶּה מִתְפַּשֶּׁטֶת הִתְפַּשְּׁטוּת לְמַטָּה, הַסּוֹף שֶׁל כָּל הַדְּרָגוֹת. כֵּיוָן שֶׁמְּאִירָה בַּסּוֹף, אָז נִרְשֶׁמֶת בָּאוֹר ה' אַחַת, וְנִקְרֵאת קְדֻשָּׁה, וַהֲרֵי בֵּאַ רְנוּהָ. וּמַה שֶּׁנִּקְרָא קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי קֹדֶשׁ צָרִיךְ לוֹ, הַסּוֹד שֶׁל רֵאשִׁית (שֶׁהוּא רֵאשִׁית) הַכֹּל, הוֹאִיל וּמִשָּׁם נִמְצָא, וְאִם כָּךְ, לָמָּה נִקְרָא לְמַעְלָה קָדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי שָׁם לֹא נִמְצֵאת ו'?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קדוש, איהו סטר עלאה, דאשתכח ראשיתא לכל דרגין. ואף על גב דאיהו סטר טמירא, ואקרי קדש, מתמן אתפשט פשיטו, דנהיר בחד שבילא דקיקא טמירא, גו אמצעיתא. כיון דאתנהיר גו אמצעיתא, כדין אתרשים חד ו', דנהיר גו האי קדש, ואקרי קדוש. מהאי נהירו אתפשט פשיטו לתתא, סופא דכל דרגין. כיון דאתנהיר בסופא, כדין אתרשים בנהירו, חד ה', ואקרי קדושה, והא אוקימנא. ומה דאקרי קדוש קדוש קדוש, דהא קדש מבעי ליה, רזא דראשיתא (ס"א דאיהו ראשיתא) דכלא, הואיל ומתמן אשתכח, ואי הכי אמאי אקרי לעילא קדוש, דהא תמן ו' לא אשתכח.
התרגום: קדוש הוא צד עליון, שנמצא ראשית לכל הדרגות. ואף על גב שהוא צד טמיר ונקרא קדש, משם התפשטה התפשטות, שמאירה בשביל אחד דק ונסתר תוך האמצע. כיון שמאירה האמצעית, אז נרשמת ו' אחת שמאירה בתוך הקדש הזה, ונקראת קדוש. מהאור הזה מתפשטת התפשטות למטה, הסוף של כל הדרגות. כיון שמאירה בסוף, אז נרשמת באור ה' אחת, ונקראת קדשה, והרי בא רנוה. ומה שנקרא קדוש קדוש קדוש, שהרי קדש צריך לו, הסוד של ראשית (שהוא ראשית) הכל, הואיל ומשם נמצא, ואם כך, למה נקרא למעלה קדוש, שהרי שם לא נמצאת ו'?
מן המפרשים
אור החמה: קדש איהו סטר עילאה וגומר כלומר מלת קדש יורה ג' דברים במלה עצמה (קדש יורה גילוי קצת ג' דברים במלה עצמה קדש יורה) סטר עילאה כלו' צד המעלה כי כל לשון קדש יורה פרישות והבדל ומעולה מצד מעלתו יקרא קדש יר' פרישות אמנם ממה שאנו קוראים…
הסולם: קדוש איהו סטר וכו׳: ומפרש דבריו, קדוש, הוא בחינה עליונה הנמצאת תחילת כל המדרגות, דהיינו או״א, שהם חכמה, שהיא ראש המדרגות. שה״ס י׳ דהויה ואע״פ שהיא בחינה נסתרת שנקראת קדש, שאינה נמשכת למטה, שה״ס י׳ שאין לה רגל דהיינו התפשטות.…