ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 2: בשעה שבן אדם עומד ללכת לעולם ההוא - סוד שלשת השלוחים והשכינה ביום המות › פיסקה 3 (פח ע"ב)

אחר שיצאה הנפש אסור להשאיר הגוף בלי קבורה - מעכב מעשה הקבה ומונע גלגול

אמור · בשעה שבן אדם עומד ללכת לעולם ההוא - סוד שלשת השלוחים והשכינה ביום המות · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף פח ע"ב

לשון הזוהר

בָּתַר דְּנָפְקָא נַפְשָׁא מִן גּוּפָא, וְאִשְׁתְּאַר גּוּפָא בְּלָא רוּחָא, אָסִיר לְמִשְׁבַּק לֵיהּ בְּלָא קְבוּרָתָא, דִּכְתִּיב, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבֹר תִּקְבְּרֶנוּ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (דברים כא, כג) - בְּגִין דְּמֵיתָא דְּיִשְׁתָּהֵי כ"ד שָׁעוֹת, דְּאִינּוּן יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלָא קְבוּרָתָא, יָהִיב חַלִישׁוּתָא בְּשַׁיְיפוֹי דִּרְתִיכָא, וּמְעַכֵּב עַבִידְתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִלְּמֶעְבַד דְּאֶפְשָׁר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר עָלֵיהּ, בְּגִין לְמֵיתֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא אָחֳרָא, מִיַּד בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְפְּטָר, לְאוֹטָבָא לֵיהּ, וְכָל זִמְנָא דְּלָא אִתְקְבַר גּוּפָא, נִשְׁמְתָא לָאו עָאלַת קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא יַכְלָא לְמֶהֱוִי בְּגוּפָא אָחֳרָא, בְּגִלְגּוּלָא תִּנְיָינָא, דְּלָא יָהֲבִין לְנִשְׁמְתָא גּוּפָא אָחֳרָא, עַד דְּיִתְקְבָר קַדְמָאָה. וְדָא דָּמֵי לְבַר נָשׁ דְּמֵיתַת אִתְּתֵיהּ, לָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ, לְמֵיסַב אִתְּתָא אָחֳרָא, עַד דְּקָבִיר לְּקַדְמֵיתָא, וּבְגִין דָּא אָמְרָה אוֹרַיְיתָא, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳.

תרגום

אַחַר שֶׁיָּצְאָה הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף וְנִשְׁאָר הַגּוּף בְּלִי רוּחַ, אָסוּר לְהַשְׁאִירוֹ בְּלִי קְבוּרָה, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (דברים כא, כג) - מִשּׁוּם שֶׁמֵּת שֶׁיִּשְׁתַּהֶה כ"ד שָׁעוֹת, שֶׁהֵם יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי קְבוּרָה, נוֹתֵן חֻלְשָׁה בְּאֵיבְרֵי הַמֶּרְכָּבָה, וּמְעַכֵּב אֶת מַעֲשֵׂה הקב"ה מִלְּהֵעָשׂוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר שהקב"ה גּוֹזֵר עָלָיו כְּדֵי לָבֹא בְּגִלְגּוּל אַחֵר מִיָּד בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּפְטָר לְהֵיטִיב לוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבָּר הַגּוּף, הַנְּשָׁמָה לֹא נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הקב"ה, וְלֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּגוּף אַחֵר עַד שֶׁיִּקָּבֵר הָרִאשׁוֹן. וְזֶה דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, לֹא רָאוּי לוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עַד שֶׁקּוֹבֵר אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרָה תוֹרָה, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בתר דנפקא נפשא מן גופא, ואשתאר גופא בלא רוחא, אסיר למשבק ליה בלא קבורתא, דכתיב, ׳לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא׳ (דברים כא, כג) - בגין דמיתא דישתהי כ"ד שעות, דאינון יומם ולילה, בלא קבורתא, יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא, ומעכב עבידתא דקודשא בריך הוא מלמעבד דאפשר דקודשא בריך הוא גזר עליה, בגין למיתיה בגלגולא אחרא, מיד בההוא יומא דאתפטר, לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא, נשמתא לאו עאלת קמי קודשא בריך הוא, ולא יכלא למהוי בגופא אחרא, בגלגולא תניינא, דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא, עד דיתקבר קדמאה. ודא דמי לבר נש דמיתת אתתיה, לא אתחזי ליה, למיסב אתתא אחרא, עד דקביר לקדמיתא, ובגין דא אמרה אורייתא, ׳לא תלין נבלתו על העץ׳.

התרגום: אחר שיצאה הנפש מן הגוף ונשאר הגוף בלי רוח, אסור להשאירו בלי קבורה, שכתוב ׳לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא׳ (דברים כא, כג) - משום שמת שישתהה כ"ד שעות, שהם יומם ולילה, בלי קבורה, נותן חלשה באיברי המרכבה, ומעכב את מעשה הקב"ה מלהעשות, שאפשר שהקב"ה גוזר עליו כדי לבא בגלגול אחר מיד באותו יום שנפטר להיטיב לו, וכל זמן שלא נקבר הגוף, הנשמה לא נכנסת לפני הקב"ה, ולא יכולה להיות בגוף אחר עד שיקבר הראשון. וזה דומה לאדם שמתה אשתו, לא ראוי לו לשא אשה אחרת עד שקובר את הראשונה, ומשום כך אמרה תורה, ׳לא תלין נבלתו על העץ׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא פי' שגוף האדם ואיבריו רומזים למרכבה העליונה וכשמעלי' המת נכנסים בו הקליפות: וב"מ כאלו יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא א"נ בשייפוי דרתיכא כי האדם עצמו הוא מרכבה לז"ון:

הסולם: בתר דנפקא נפשא וכו׳: אחר שהנפש יצאה מן הגוף, והגוף נשאר בלי רוח, אסור לעזבו בלי קבורה. שכתוב, לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא. משום שהמת השוהה בלי קבורה כ״ד שעות, שהם יום ולילה, גורם חולשה באברי המרכבה שהאדם רומז…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בתר דנפקא נפשא וכו' לדעתי אמת הוא שמומתי ב"ד יש להם חלק לעו"הב כדתנן אבל אין ספק אצלי שאין מיתת ב"ד תיקון גמור כי לא לחנם הוכפלה המיתה מות יומת וכמ"ש הרב בחיי בפ' משפטים. שודאי צריך לחזור בגלגול ולמות ולהקבר וזהו כפל תקברנו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: