ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 16: אדם שנולד לא התמנה עליו הכח עד שנמול - סוד בהמה שכחה מיד לידתה › פיסקה 2 (צא ע"ב)

בהמה שנולדה יש לה מיד אותו כח שיהיה לה בסוף - ולכן שור או כשב או עז ולא עגל

אמור · אדם שנולד לא התמנה עליו הכח עד שנמול - סוד בהמה שכחה מיד לידתה · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף צא ע"ב

לשון הזוהר

אֲבָל בְּהֵמָה דְּאִתְיְלִידַת, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְיְלִידַת, הַהוּא חֵילָא דְּאִית לָהּ בְּסוֹפָהּ, אִית לָהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְיְלִידַת, וְאִתְמָנָא עָלֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד׳. עֵגֶל אוֹ טָלֶה, אוֹ שָׂעִיר אוֹ גְּדִי לָא אִתְּמַר, אֶלָּא ׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז׳ - הַהוּא דְּאִית לֵיהּ לְסוֹפָא - אִית לֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְיְילִיד.

תרגום

אֲבָל בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלְדָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנּוֹלְדָה, אוֹתוֹ כֹחַ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּסוֹפָהּ יֵשׁ לָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנּוֹלְדָה, וְהִתְמַנָּה עָלֶיהָ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד׳ (ויקרא כב, כז) - עֵגֶל אוֹ טָלֶה אוֹ שָׂעִיר אוֹ גְדִי לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז׳ - אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַסּוֹף - יֵשׁ לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל בהמה דאתילידת, בההיא שעתא דאתילידת, ההוא חילא דאית לה בסופה, אית לה בההיא שעתא דאתילידת, ואתמנא עליה. ובגין כך כתיב, ׳שור או כשב או עז כי יולד׳. עגל או טלה, או שעיר או גדי לא אתמר, אלא ׳שור או כשב או עז׳ - ההוא דאית ליה לסופא - אית ליה בשעתא דאתייליד.

התרגום: אבל בהמה שנולדה, באותה שעה שנולדה, אותו כח שיש לה בסופה יש לה באותה שעה שנולדה, והתמנה עליה. ומשום כך כתוב, ׳שור או כשב או עז כי יולד׳ (ויקרא כב, כז) - עגל או טלה או שעיר או גדי לא נאמר, אלא ׳שור או כשב או עז׳ - אותו שיש לו לסוף - יש לו בשעה שנולד.

מן המפרשים

הסולם: אבל בהמה דאתילידת וכו׳: אבל בהמה שנולדה, באותה שעה שנולדה, הנה אותו הכח שיש לה בסוף יש לה בשעה שנולדה, והוא נתמנה עליה. ומשום זה כתוב, שור או כשב או עז כי יולד, עגל או טלה או שעיר או גדי לא נאמר, אלא שור או כשב או עז, כי מה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: