אשריהם ישראל שהקבה התרצה בהם ונקראים עם קדוש מכל העמים שלא נדבקים בו
אמור · ה בצאתך משעיר - סוד הצעת התורה לבני עשו ורגזת הארץ הקדושה · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף צא ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח ׳יהו"ה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ׳ (שופטים ה, ד). תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְאִינּוּן מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ, וְאִקְרוּן קַדִּישִׁין, עַם קָדוֹשׁ. וְכֵן עַד דְּסָלִיק לוֹן לְדַרְגָּא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיהו ב, ג). כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּהָא יִשְׂרָאֵל מִתְּמַנְיָא יוֹמִין מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וּרְשִׁימִין בִּשְׁמֵיהּ, וְאִינּוּן דִּילֵיהּ. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג). וְעַמְמִין לָא מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ, וְלָא אָזְלִין בְּנִימּוּסֵיהּ, וּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא אַעְדִּיאוּ מִנַּיְיהוּ, עַד דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בְּסִטְרָא אָחֳרָא דְּלָאו קַדִּישָׁא.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳ה' בְּצֵאתְךְ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךְ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ׳ (שופטים ה, ד) - בּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם, וְהֵם נִדְבָּקִים בּוֹ וְנִקְרָאִים קְדוֹשִׁים, עַם קָדוֹשׁ. וְכֵן עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיה ב, ג) - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמוֹנָה יָמִים נִדְבָּקִים בִּשְׁמוֹ וּרְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ וְהֵם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִי כְעַמְּךְ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג) - וְהָעֲמָמִים לֹא נִדְבָּקִים בּוֹ וְלֹא הוֹלְכִים בְּהַנְהָגוֹתָיו, וְהָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ נֶעְדָּר מֵהֶם, עַד שֶׁהֵם נִדְבָּקִים לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא פתח ׳יהו"ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו׳ (שופטים ה, ד). תא חזי, זכאין אינון ישראל בעלמא דין, ובעלמא דאתי, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, ואינון מתדבקין ביה, ואקרון קדישין, עם קדוש. וכן עד דסליק לון לדרגא עלאה דאקרי קדש, דכתיב, ׳קדש ישראל ליהו"ה ראשית תבואתה׳ (ירמיהו ב, ג). כמה דאוקימנא, דהא ישראל מתמניא יומין מתדבקין ביה בשמיה, ורשימין בשמיה, ואינון דיליה. כמה דאת אמר, ׳ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ׳ (שמואל ב ז, כג). ועממין לא מתדבקין ביה, ולא אזלין בנימוסיה, ורשימא קדישא אעדיאו מנייהו, עד דאינון מתדבקן בסטרא אחרא דלאו קדישא.
התרגום: רבי חייא פתח, ׳ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו׳ (שופטים ה, ד) - בא ראה, אשריהם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, שהקב"ה התרצה בהם, והם נדבקים בו ונקראים קדושים, עם קדוש. וכן עד שהעלה אותם לדרגה עליונה שנקראת קדש, שכתוב ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳ (ירמיה ב, ג) - כמו שבארנו, שהרי ישראל משמונה ימים נדבקים בשמו ורשומים בשמו והם שלו, כמו שנאמר ׳ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ׳ (שמואל ב ז, כג) - והעממים לא נדבקים בו ולא הולכים בהנהגותיו, והרשם הקדוש נעדר מהם, עד שהם נדבקים לסטרא אחרא שאינו קדוש.
מן המפרשים
אור החמה: ר' חייא פתח ה' בצאתך. דקב"ה אתרעי בהו בבחינ' המ' שהם ממוחא דלגאו משא"כ אפי' חסידים שבאומו' שהם קליפין דלבר. ואינון מתדבקין ביה בבחינת היסוד שהוא דבוק וייחוד ת"ת ומ'. ואיקרון קדישין מצד הבינה עם ה' מצד הת"ת. דאקרי קדש שהיא…
זוהר הרקיע: ◆ דף צ"א ע"ב ר"ש אמר ( תהלים כה-יד ) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם סוד ה' ליראיו דא כנסת ישראל ובריתו להודיעם דא צדיק יסוד עולם בקשורא חדא יו"ד תלת אתוון שלימותא דכלא י' ראשיתא דכלא וכו'. פי' סוד הוא הבינה ס' בסוד שסותמת אור…
הסולם: רבי חייא פתח וכו׳: רח"פ, ה׳ בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו. בוא וראה, אשרי הם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, שהקב״ה בחר בהם והם מתדבקים בו, ונקראים קדושים, עם קדוש. שהיא בחינת בינה. וכן, עד שהעלה אותם למדרגה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: