צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה - צדק כתר עליון עולה בהרים
אמור · שור או כשב או עז כי יולד תחת אמו - סוד צדק כהררי אל ומשפטיך תהום רבה · מאמר 14 · פיסקה 1 · דף צא ע"א
לשון הזוהר
׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, כז). רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, צֶדֶק: כִּתְרָא קַדִישָׁא עִלָּאָה. כְּהַרְרֵי אֵל: כְּאִינּוּן טוּרִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, דְּאִקְרוּן טוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא. וּבְגִין דְּאִיהִי סַלְּקָא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ לְעֵילָּא, כָּל דִּינָהָא בְּשִּׁקוּלָא חֲדָא לְכֹלָּא, דְּלֵית בְּהַהוּא דִּינָא רַחֲמֵי. ׳מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה׳. מִשְׁפָּט דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, נָחִית לְתַתָּא לְהַהוּא דַּרְגָּא לְתַקְּנָא עָלְמִין, וְחָיֵיס עַל כֹּלָּא, וְעָבִיד דִּינָא בְּרַחֲמֵי לְבַסְּמָא עָלְמָא.
תרגום
׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וְגוֹ'׳. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז). בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, אֲבָל בּא רְאֵה, צֶדֶק - כֶּתֶר קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. כְּהַרְרֵי אֵל - כְּמוֹ אוֹתָם הָרִים עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּקְרָאִים הָרֵי אֲפַרְסְמוֹן זַךְ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם לְמַעְלָה, כָּל דִּינֶיהָ בְּמִשְׁקָל אֶחָד לַכֹּל, שֶׁאֵין בְּאוֹתוֹ הַדִּין רַחֲמִים. ׳מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה׳ (תהלים לו, ז) - מִשְׁפָּט שֶׁהוּא רַחֲמִים יוֹרֵד לְמַטָּה לְאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת, וְחָס עַל הָעוֹלָם, וְעוֹשֶׂה דִּין בְּרַחֲמִים לְבַשֵּׂם אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגו'׳ (ויקרא כב, כז). רבי יוסי פתח, ׳צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳ (תהילים לו, ז). האי קרא אית לאסתכלא ביה, אבל תא חזי, צדק: כתרא קדישא עלאה. כהררי אל: כאינון טורין עלאין קדישין, דאקרון טורי דאפרסמונא דכיא. ובגין דאיהי סלקא לאתקשרא בהו לעילא, כל דינהא בשקולא חדא לכלא, דלית בההוא דינא רחמי. ׳משפטיך תהום רבה׳. משפט דאיהו רחמי, נחית לתתא לההוא דרגא לתקנא עלמין, וחייס על כלא, ועביד דינא ברחמי לבסמא עלמא.
התרגום: ׳שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגו'׳. רבי יוסי פתח, ׳צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה'׳ (תהלים לו, ז). בפסוק הזה יש להתבונן בו, אבל בא ראה, צדק - כתר קדוש עליון. כהררי אל - כמו אותם הרים עליונים קדושים שנקראים הרי אפרסמון זך. ומשום שהיא עולה להתקשר בהם למעלה, כל דיניה במשקל אחד לכל, שאין באותו הדין רחמים. ׳משפטיך תהום רבה׳ (תהלים לו, ז) - משפט שהוא רחמים יורד למטה לאותה הדרגה לתקן עולמות, וחס על העולם, ועושה דין ברחמים לבשם את העולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: ובגין דאיהי סלקא לאתקשרא בהו וכו' פי' והייני צדקתך כהררי אל שכיון שהמ' עולה ומהקשרת בנ"הי דאימא א"כ היא כמותם מה הם דינים כך היא דין. אבל משפט שהוא זעיר כשמשפיע לעולם אזי הארתו יורדת עד העו"הז הנק' תהום רבה: ושוי לגרמיה כבהמה…
אור החמה: ר' יוסי פתח צדקתך כהררי אל וגומר האי קרא אית לאסתכלא ביה. א' שצדק לתתא מן משפט והכתוב ייחסו למעלה וגו' ועוד היל"ל כתהומות כמו שאמר כהררי. עוד צדקתך חד משפטיך רבים ועוד השוה אדם לבהמ' ומה עניינם לצדקתך ומשפטך. ולתרץ כל זה אמר…
הסולם: שור או כשב וגו׳: ר׳ יוסי פתח, צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה'. מקרא זה יש להסתכל בו. אבל בוא וראה, צדק, הוא ספירה קדושה עליונה, דהיינו מלכות. כהררי אל, היינו כאלו הרים העליונים הקדושים הנקראים הרי אפרסמון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: