ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 10: טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו - סוד המשתתף עם כנסת ישראל בחצות הלילה › פיסקה 1 (צ ע"א)

טרף נתן ליראיו אלו הצדיקים יראי הקבה שנקראים מאנשי בית המלך

אמור · טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו - סוד המשתתף עם כנסת ישראל בחצות הלילה · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף צ ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יְהוּדָה ורִבִּי יוֹסֵי ורִבִּי חִזְקִיָּה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכּוֹר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׳ (תהילים קיא, ה). ׳טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו׳ - אִלֵּין אִינּוּן זַכָּאִין, אִינּוּן דַּחֲלֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּדָחִיל לֵיהּ, אִתְקְרֵי מֵאִינְשֵׁי דְּבֵיתָא דְּמַלְכָּא, וְעָלֵיהּ כְּתִיב, ׳אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יהו"ה׳ (תהילים קיב, א).

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיוּ עִמּוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעון וְאָמַר, ׳טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׳ (תהלים קיא, ה) - ׳טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו׳ - אֵלּוּ הֵם הַצַּדִּיקִים, אוֹתָם יִרְאֵי הקב"ה. שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ נִקְרָא מֵאַנְשֵׁי בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְעָלָיו כָתוּב ׳אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'׳ (שם קיב, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון הוה אזיל בארחא, והוו עמיה רבי יהודה ורבי יוסי ורבי חזקיה. פתח רבי שמעון ואמר, ׳טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו׳ (תהילים קיא, ה). ׳טרף נתן ליראיו׳ - אלין אינון זכאין, אינון דחלי דקודשא בריך הוא, דכל מאן דדחיל ליה, אתקרי מאינשי דביתא דמלכא, ועליה כתיב, ׳אשרי איש ירא את יהו"ה׳ (תהילים קיב, א).

התרגום: רבי שמעון היה הולך בדרך, והיו עמו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי חזקיה. פתח רבי שמעון ואמר, ׳טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו׳ (תהלים קיא, ה) - ׳טרף נתן ליראיו׳ - אלו הם הצדיקים, אותם יראי הקב"ה. שכל מי שירא ממנו נקרא מאנשי בית המלך, ועליו כתוב ׳אשרי איש ירא את ה'׳ (שם קיב, א).

מן המפרשים

הסולם: רבי שמעון הוה וכו׳: ר״ש היה הולך בדרך, והיה עמו, ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ חזקיה. פתח ר״ש ואמר, טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. טרף נתן ליראיו, אלו הם הצדיקים, שהם יראי הקב״ה, כי כל מי שירא אותו, נקרא, מאנשי ביתו של המלך, ועליו…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אינון זכאין הכוונה על אותם שיראתם היא זכות להם ממש ומעלה גדולה והם שמגיעים למעלת יראת הרוממות שהם דחלי קב"ה ולא שיריאים מהעונש שאלו הם כבכי אדם היראים מהשוטרים ולא מיקר גדולת המלך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: