׳על מות אהבוך׳ - התבשמות בעלי הדינים וקטרת כנסת ישראל
אחרי מות · ׳לריח שמניך טובים׳ - קשר הקטרת בשמן, שמחת האוכלוסים וגילוי הענן · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף נט ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׳ - שַׁפִּיר הוּא מַאן דְּאָמַר. עַל מָוְת אֲהֵבוּךָ, דְּהָא בְּמִלָּה דָּא מָארֵיהוֹן דְּדִינִין אִתְבַּסְּמָן, וּבְגִין דְּהַאי קְטֹרֶת, אִתְקְטַר בְּמִשְׁחָא דִּלְעֵילָּא יַתִּיר, אִתְחֲשָׁב קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: אֲנָא כִּקְטֹרֶת, וְאַנְתְּ כְּמִשְׁחָא, ׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה וְגוֹ'׳. נָרוּצָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׳ - אֲנָא וְכָל אוּכְלוּסִין, דְּהָא כֻּלְּהוּ בִּי אֲחִידָן, וְעַל דָּא מָשְׁכֵנִי, דְּהָא בִּי תַּלְיָין.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךְ׳ (שיר השירים א, ג) - יָפֶה הוּא מִי שֶׁאָמַר, עַל מָוֶת אֲהֵבוּךְ. שֶׁהֲרֵי בַּדָּבָר הַזֶּה בַּעֲלֵי הַדִּינִים מִתְבַּשְּׂמִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהַקְּטֹרֶת הַזּוֹ נִקְשֶׁרֶת בַּשֶּׁמֶן שֶׁלְּמַעְלָה יוֹתֵר, נֶחְשֶׁבֶת לִפְנֵי הקב"ה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: אֲנִי כִּקְטֹרֶת וְאַתָּה כְּשֶׁמֶן, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךְ נָרוּצָה וְגוֹ'. נָרוּצָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךְ׳ - אֲנִי וְכָל הָאוּכְלוּסִים, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם אֲחוּזִים בִּי, וְלָכֵן מָשְׁכֵנִי, שֶׁהֲרֵי בִּי הֵם תְּלוּיִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳על כן עלמות אהבוך׳ - שפיר הוא מאן דאמר. על מות אהבוך, דהא במלה דא מאריהון דדינין אתבסמן, ובגין דהאי קטרת, אתקטר במשחא דלעילא יתיר, אתחשב קמיה דקודשא בריך הוא, מכל קרבנין ועלוון. אמרה כנסת ישראל: אנא כקטרת, ואנת כמשחא, ׳משכני אחריך נרוצה וגו'׳. נרוצה, כמה דאת אמר, ׳על כן עלמות אהבוך׳ - אנא וכל אוכלוסין, דהא כלהו בי אחידן, ועל דא משכני, דהא בי תליין.
התרגום: דבר אחר ׳על כן עלמות אהבוך׳ (שיר השירים א, ג) - יפה הוא מי שאמר, על מות אהבוך. שהרי בדבר הזה בעלי הדינים מתבשמים, ובשביל שהקטרת הזו נקשרת בשמן שלמעלה יותר, נחשבת לפני הקב"ה מכל הקרבנות והעולות. אמרה כנסת ישראל: אני כקטרת ואתה כשמן, משכני אחריך נרוצה וגו'. נרוצה, כמו שנאמר ׳על כן עלמות אהבוך׳ - אני וכל האוכלוסים, שהרי כלם אחוזים בי, ולכן משכני, שהרי בי הם תלויים.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאן דאמר על מות נ"ב אפי' אותם הממונים על מות אהבוך. ובגין דהאי קטרת . פי' אימא אתקטר במשחא פי' אבא. אמרה כ"י אנא בקטרת ואנת במשחא. פי' מ' אומרת שגם אני מעלה מ"ן לזעיר כמו אימא המעלה מ"ן לאבא. ואנת במשחא. פי' זעיר הוא כמו אבא…
אור יקר: קרבנין ועלוון שאין ייחודם שוה שהעולה כולה כליל וחטאת נאכל לכהנים, וכמו שאתה מוכרח לתת חילוק בין קרבן לקרבן גם לא יפלא בעיניך מעלת הקטורת חתו שאמר אכל לא הוי׳ וכו׳ וקטורת מעליא מבוילר לומר שלא יעלה בדעתך הן אמת שהעולות והקרבנות…
הסולם: ד"א על כן עלמות אהבוך: פירוש אחר, ע״כ עלמות אהבוך, יפה הוא מי שפירש על מות אהבוך, כי בדבר זה, דהיינו שמן, שהוא חסדים, בעלי הדין מתבשמים, כי עלמות היא אותיות על מות. פירוש, כשהחכמה שבמלכות היא בלי חסדים, נמשכים ממנה דינים קשים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: