חוט של חסד בפני הצדיק - ורשם הטומאה כנגדו
אחרי מות · רשמי הפנים המעידים - בין רשם העבירה לחוט החסד של הצדיק · מאמר 57 · פיסקה 9 · דף עו ע"א
לשון הזוהר
תָּנֵינָן, הַאי צַדִּיקָא זַכָּאָה דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ עָלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד, וְאִתְרְשִׁים לֵיהּ בְּאַנְפּוֹי, וּמֵהַהוּא רְשִׁימָא דַּחֲלֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. הָכִי נָמֵי מַאן דְּעָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, מַשְׁכָאן עָלֵיהּ רוּחָא דִּמְסָאֲבָא, וְאִתְרְשִׁים לֵיהּ בְּאַנְפּוֹי, וּמִנֵּיהּ עַרְקִין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְכֹלָּא מַכְרְזֵי עָלֵיהּ: אִסְתְּלָקוּ מִסָּחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, דְּעָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְעַל פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, וַוי לֵיהּ, וַוי לְנַפְשֵׁיהּ. הַאי אַשְׁלִיף רוּחָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ, וְאוֹרִית לֵיהּ לִבְרֵיהּ, וְהַאי הוּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא, וְשָׁבִיק לֵיהּ, לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
תרגום
שָׁנִינוּ, הַצַּדִּיק הַזַּכַּאי הַזֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, הקב"ה מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו, וּמֵאוֹתוֹ רֹשֶׁם פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. כָּךְ גַּם מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, מוֹשְׁכִים עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו, וּמִמֶּנּוּ בּוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְכֻלָּם מַכְרִיזִים עָלָיו: הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב לִפְלוֹנִי, שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְעַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ. אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ! הֲרֵי שָׁלַף רוּחַ טֻמְאָה שֶׁנִּמְצֵאת עִמּוֹ וְהוֹרִישָׁהּ לִבְנוֹ, וְזֶהוּ שהקב"ה אֵין לוֹ בּוֹ חֵלֶק, וְעוֹזֵב אוֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנינן, האי צדיקא זכאה דאשתדל באורייתא יממא וליליא, קודשא בריך הוא משיך עליה חד חוטא דחסד, ואתרשים ליה באנפוי, ומההוא רשימא דחלי עלאי ותתאי. הכי נמי מאן דעבר על פתגמי אורייתא, משכאן עליה רוחא דמסאבא, ואתרשים ליה באנפוי, ומניה ערקין עלאי ותתאי. וכלא מכרזי עליה: אסתלקו מסחרניה דפלניא, דעבר על פתגמי אורייתא, ועל פקודי דמאריה, ווי ליה, ווי לנפשיה. האי אשליף רוחא דמסאבא, דאשתכח עמיה, ואורית ליה לבריה, והאי הוא דקודשא בריך הוא לית ליה ביה חולקא, ושביק ליה, לשיצאה ליה לעלמא דאתי.
התרגום: שנינו, הצדיק הזכאי הזה שמשתדל בתורה יומם ולילה, הקב"ה מושך עליו חוט אחד של חסד ונרשם לו בפניו, ומאותו רשם פוחדים עליונים ותחתונים. כך גם מי שעובר על דברי תורה, מושכים עליו רוח טמאה ונרשם לו בפניו, וממנו בורחים עליונים ותחתונים. וכלם מכריזים עליו: הסתלקו מסביב לפלוני, שעבר על דברי תורה ועל מצוות רבונו. אוי לו ואוי לנפשו! הרי שלף רוח טמאה שנמצאת עמו והורישה לבנו, וזהו שהקב"ה אין לו בו חלק, ועוזב אותו להשמידו לעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: תנינן האי צדיקא וכו׳: למדנו, צדיק זכאי ההוא העוסק בתורה יום ולילה, הקב״ה מושך עליו חוט אחד של חסד, ונרשם לו בפניו, ומאותו הרושם יראים העליונים והתחתונים. אף כך, מי שעובר על דברי תורה, מושכים עליו רוח הטומאה ונרשם לו בפניו,…