׳וכסיל לא יבין את זאת׳ - דינים בצדיקים והשמדת הרשעים
אחרי מות · רשמי הפנים המעידים - בין רשם העבירה לחוט החסד של הצדיק · מאמר 57 · פיסקה 6 · דף עו ע"א
לשון הזוהר
׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׳ - דְּלָא מִסְתָּכַל וְלָא יָדַע נִימוּסֵי דְּזֹאת בְּעָלְמָא. (דאף על גב) דְּדָאִין עָלְמָא בְּדִינוֹי וְחַמָאן לְדִינוֹי דְּהַאי זֹאת, דְּמָטָאן עַל בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן זַכָּאִין, וְלָא מָטָאן עַל רַשִׁיעֲיָיא חַיָּיבִין, דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב, ׳בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ'׳ (תהילים צב, ח) - דְּהַאי עָלְמָא יָרְתִין לֵיהּ בְּכָל סִטְרוֹי, וְדִינִין לָא מָטוּן עָלוֹי בְּהַאי עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא דְּדָוִד מַלְכָּא אוֹדְעֵיהּ בְּסוֹפֵיהּ דִּקְרָא, לָא יַדְעֵינָן, דִּכְתִּיב ׳לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׳ - לְשֵׁיצָאָה לְהוֹן מֵהַהוּא עָלְמָא, וּלְמֶהֱוִי עַפְרָא תְּחוֹת רַגְלֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דִּכְתִּיב, ׳וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם׳ (מלאכי ג, כא).
תרגום
׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹּאת׳ (תהלים צב, ז) - שֶׁלֹּא מִתְבּוֹנֵן וְלֹא יוֹדֵעַ הַהַנְהָגוֹת שֶׁל זֹּאת בָּעוֹלָם. (שֶׁאַף עַל גַּב) שֶׁדָּן אֶת הָעוֹלָם בְּדִינָיו וְרוֹאִים אֶת דִּינֶיהָ שֶׁל זֹּאת הַזּוֹ שֶׁמַּגִּיעִים לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם צַדִּיקִים, וְלֹא מַגִּיעִים עַל הָרְשָׁעִים הַחַיָּבִים שֶׁעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ'׳ (תהלים צב, ח). שֶׁאֶת הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם יוֹרְשִׁים אוֹתוֹ בְּכָל צְדָדָיו, וְהַדִּינִים לֹא מַגִּיעִים אֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִלְמָלֵא שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הוֹדִיעַ אוֹתוֹ בְּסוֹף הַכָּתוּב, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים, שֶׁכָּתוּב ׳לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׳ - לְהַשְׁמִידָם מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְשֶׁיִּהְיוּ עָפָר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם׳ (מלאכי ג, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וכסיל לא יבין את זאת׳ - דלא מסתכל ולא ידע נימוסי דזאת בעלמא. (דאף על גב) דדאין עלמא בדינוי וחמאן לדינוי דהאי זאת, דמטאן על בני נשא דאינון זכאין, ולא מטאן על רשיעייא חייבין, דעברין על פתגמי אורייתא, דכתיב, ׳בפרוח רשעים כמו עשב וגו'׳ (תהילים צב, ח) - דהאי עלמא ירתין ליה בכל סטרוי, ודינין לא מטון עלוי בהאי עלמא. ואלמלא דדוד מלכא אודעיה בסופיה דקרא, לא ידעינן, דכתיב ׳להשמדם עדי עד׳ - לשיצאה להון מההוא עלמא, ולמהוי עפרא תחות רגליהון דצדיקייא, דכתיב, ׳ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם׳ (מלאכי ג, כא).
התרגום: ׳וכסיל לא יבין את זאת׳ (תהלים צב, ז) - שלא מתבונן ולא יודע ההנהגות של זאת בעולם. (שאף על גב) שדן את העולם בדיניו ורואים את דיניה של זאת הזו שמגיעים לבני אדם שהם צדיקים, ולא מגיעים על הרשעים החיבים שעוברים על דברי התורה, שכתוב ׳בפרוח רשעים כמו עשב וגו'׳ (תהלים צב, ח). שאת העולם הזה הם יורשים אותו בכל צדדיו, והדינים לא מגיעים אליהם בעולם הזה. ואלמלא שדוד המלך הודיע אותו בסוף הכתוב, לא היינו יודעים, שכתוב ׳להשמדם עדי עד׳ - להשמידם מאותו העולם, ושיהיו עפר תחת רגלי הצדיקים, שכתוב ׳ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם׳ (מלאכי ג, כא).
מן המפרשים
הסולם: וכסיל לא יבין את זאת: היינו שאינו מסתכל ואינו יודע מנהגי ה זאת, שהיא המלכות הנקראת זאת, בעולם. שאע״פ שהקב״ה דן העולם בדיניו, ואנשים רואים דיניה של זאת זו, שבאים על בני אדם שהם צדיקים, ואינם באים על הרשעים החייבים העוברים על…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: