זקיפת כנפי הכרובים - אות שהתקבלה תפילת הכהן
אחרי מות · ׳מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו׳ - עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים · מאמר 32 · פיסקה 7 · דף סז ע"א
לשון הזוהר
בָּתַר דְּסִיֵּים, זַקְפִין כְּרוּבְיָיא כְּמִלְּקַדְּמִין גַּדְפַּיְיהוּ, וּמְזַמְּרִין. כְּדֵין יָדַע כַּהֲנָא דִּרְעוּתָא הֲווֹ, וְעִידָּן חֶדְוָותָא לְכֹלָּא, וְעַמָּא יַדְעִין דְּאִתְקַבֵּל צְלוֹתֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיהו א, יח). וְהוּא תָּב לַאֲחוֹרֵיהּ, וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּכַהֲנָא, דְּהָא עַל יְדוֹי חֵידוּ עַל חֵידוּ אִשְׁתְּכַח הַהוּא יוֹמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, עַל הַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָיו׳ (תהילים קמד, טו).
תרגום
אַחַר שֶׁסִּיֵּם, זוֹקְפִים הַכְּרוּבִים כְּמוֹ מִקֹּדֶם אֶת כַּנְפֵיהֶם וּמְזַמְּרִים. אָז יוֹדֵעַ הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה רָצוֹן, וְעֵת שִׂמְחָה לַכֹּל, וְהָעָם יוֹדְעִים שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אִם יִהְיֶה חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיה א, יח) - וְהוּא שָׁב לַאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן, שֶׁהֲרֵי עַל יָדוֹ שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה נִמְצֵאת בְּאוֹתוֹ יוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו׳ (תהלים קמד, טו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בתר דסיים, זקפין כרובייא כמלקדמין גדפייהו, ומזמרין. כדין ידע כהנא דרעותא הוו, ועידן חדוותא לכלא, ועמא ידעין דאתקבל צלותיה, כמה דכתיב, ׳אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו׳ (ישעיהו א, יח). והוא תב לאחוריה, וצלי צלותיה. זכאה חולקיה דכהנא, דהא על ידוי חידו על חידו אשתכח ההוא יומא לעילא ותתא, על ההיא שעתא כתיב, ׳אשרי העם שככה לו, אשרי העם שיהו"ה אלהיו׳ (תהילים קמד, טו).
התרגום: אחר שסים, זוקפים הכרובים כמו מקדם את כנפיהם ומזמרים. אז יודע הכהן שהיה רצון, ועת שמחה לכל, והעם יודעים שתפלתו התקבלה, כמו שכתוב ׳אם יהיה חטאיכם כשנים כשלג ילבינו׳ (ישעיה א, יח) - והוא שב לאחוריו ומתפלל תפלתו. אשרי חלקו של הכהן, שהרי על ידו שמחה על שמחה נמצאת באותו יום למעלה ולמטה. על אותה שעה כתוב, ׳אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו׳ (תהלים קמד, טו).
מן המפרשים
זוהר הרקיע: ◆ דף קע"ד ע"א) שם בתר דסיים זקפין כרובייא כמלקדמין גדפייהו וזמרין וכו'. ענין הכרובים והכפורת והארון י"א שהכרובי' הם ז"ון וי"א שהם נ"ה וי"א שהם א"וא ובהיות הכל אמת דע כי הכרובים הם א"וא ולזה היו כדמות זכר ונקבה דלא מתפרשין…
הסולם: בחד דסיים זקפן וכו': אחר שגמר תפלתו, נושאים הכרובים כנפיהם כבתחילה, ומזמרים. אז יודע הכהן שהיה רצון, ושעת שמחה לכל, והעם ידעו שנתקבלה תפלתו. כמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו . והכהן שב לאחוריו, ומתפלל תפלתו. אשרי חלקו של…
אור יקר: גשמתין קדישין ומאתר קדישא, אית נשמתין קדישין דלאו מאתר קדישא דהיינו שנטו למעלה מהקו הישר כדפירשנו לעיל בסימן (?) או אותם העשוקות ביד הקליפה שמהם נשמות ]הגויים[ היינו תפלה קצרה ותאני והדר מפרש וכל זה נדחקתי כדי שלא נפרש פתח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: