צירוף וא"ו- ראש וסיום, וא׳ הנסתרת שביניהם
אחרי מות · סוד אותיות השם - וא"ו נו"ן מ"ם, וכניסת הכהן לזווג המלך והמטרוניתא · מאמר 30 · פיסקה 1 · דף סו ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, וָא"ו אֲמַאי כָּלִיל ו' א' ו'. אֶלָּא, ו' דְּיָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כו). א' סָתִים בְּגַוִּיהּ וְלָא אִתְגַּלְיָיא, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳בִּי נִשְׁבַּעְתִּי׳ (בראשית כב, טז) (ק"ל.) ׳נְאֻם יהו"ה׳, בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, וְלָא אִקְרֵי, בַּתְרָאָה, כְּלָלָא דְּקַדְמָאָה. בַּתְרָאָה, הָא אוֹקִימְנָא (נ"א בתראה כללא דו' קדמאה ו' בתראה) דָּא יְסוֹד, דְּאִיהוּ סִיּוּמָא דְּגוּפָא, וּכְלָלָא דִּילֵיהּ. וְעַל דָּא כְּלִילָן אַתְוָון דָּא בְּדָא - וָא"ו, רֵישָׁא וְסִיּוּמָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, וָא"ו לָמָּה כּוֹלֶלֶת ו' א' ו'? אֶלָּא, ו' שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כו) - א' נִסְתֶּרֶת בְּתוֹכוֹ וְלֹא מְגֻלֶּה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'׳ (בראשית כב, טז), מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, וְלֹא נִקְרָא אַחֲרוֹן כְּלָל שֶׁל הָרִאשׁוֹן. הָאַחֲרוֹן, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ (ו' אַחֲרוֹנָה כְּלָל שֶׁל ו' רִאשׁוֹנָה, ו' אַחֲרוֹנָה) זֶה יה"ו יְסוֹד, שֶׁהוּא סִיּוּם הַגּוּף וְהַכְּלָל שֶׁלּוֹ. וְעַל כֵּן כְּלוּלוֹת הָאוֹתִיּוֹת זוֹ עִם זוֹ - וָא"ו, רֹאשׁ וְסִיּוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר, וא"ו אמאי כליל ו' א' ו'. אלא, ו' דיתיב על כורסייא, כמה דאת אמר ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו). א' סתים בגויה ולא אתגלייא, ודא הוא דכתיב, ׳בי נשבעתי׳ (בראשית כב, טז) (ק"ל.) ׳נאם יהו"ה׳, בגין כך כתיב, ולא אקרי, בתראה, כללא דקדמאה. בתראה, הא אוקימנא (נ"א בתראה כללא דו' קדמאה ו' בתראה) דא יסוד, דאיהו סיומא דגופא, וכללא דיליה. ועל דא כלילן אתוון דא בדא - וא"ו, רישא וסיומא, כמה דאוקימנא.
התרגום: רבי אבא אמר, וא"ו למה כוללת ו' א' ו'? אלא, ו' שיושב על הכסא, כמו שנאמר ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו) - א' נסתרת בתוכו ולא מגלה, וזהו שכתוב ׳בי נשבעתי נאם ה'׳ (בראשית כב, טז), משום כך כתוב, ולא נקרא אחרון כלל של הראשון. האחרון, הרי בארנו (ו' אחרונה כלל של ו' ראשונה, ו' אחרונה) זה יה"ו יסוד, שהוא סיום הגוף והכלל שלו. ועל כן כלולות האותיות זו עם זו - וא"ו, ראש וסיום, כמו שבארנו.
מן המפרשים
אור החמה: בגין כך כתיב וכל אדם וגו' יר' שממש בא לכפר בקדש העליון ולזווג המדות כדי לכפר המדות ע"י הייחוד ובזה מטהר הפגם: בעדו הת"ת ובעד ביתו המ'. וקב"ה ת"ת עמהון והטעם שהוא בא על שכינתו לשומרה. וז"ש דהא שכינת' לא אעדי וגו'. ותבת עמהון מן…
הסולם: ר׳ אבא אמר וכו׳: רא״א ו׳ למה כלולה ו׳ א' ו׳ במבטא ומשיב, אלא ו', שהוא ז״א, הוא היושב על הכסא, על המלכות שנקראת כסא, כש״א, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה , שהוא ז״א. א׳ סתומה בתוך הואו, ואינה מתגלה, כי א׳ היא א״א…
מקור הישועה כוונות החגים א חגי תשרי: זוהר פ' נשא [דף קמ"ו סוע"ב …שם אדני הוא בבריאה וכאן ברכת כוהנים באצילות. שעה"כ דף מ"א ע"ב:... וכבר ידעת שה-י"ג תיקונים דיקנא דאריך וה-ט' תיקוני דיקנא דז"א הם כ"ב אותיות התורה כנזכר בזוהר פ' נשא [דף קמ"ו סוע"ב] והוא סוד עשרה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: