ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 28: ׳מציון מכלל יפי׳ - בניין העולם ועבודת הכהן המעוררת את הזיווג › פיסקה 3 (סו ע"א)

תוכחת ישראל מכל העמים - ולא גבה מהם אחד ממאה

אחרי מות · ׳מציון מכלל יפי׳ - בניין העולם ועבודת הכהן המעוררת את הזיווג · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף סו ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא הֲווֹ יַדְעִי יִשְׂרָאֵל אֲמַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לְאוֹכָחָא לְהוּ יַתִּיר מִכָּל שְׁאָר עַמִּין, יִנְדְּעוּן דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁבִיק דִּידֵיהּ, וְלָא גָּבֵי מִנְּהוֹן חַד מִמֵּאָה. תָּאנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּמָה רְתִיכִין, כַּמָה חַיָּילִין אִית לֵיהּ, כַּמָה שׁוּלְטָנִין מְמָנָן מִשְׁתַּכְּחִין בְּפוּלְחָנֵיהּ, כַּד זַמִּין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא, אַכְתַּר לוֹן בְּכִתְרִין קַדִּישִׁין כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אַשְׁרֵי לוֹן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ בְּפוּלְחָנֵיהּ, קָשִׁיר לְכֻלְּהוּ עִלָּאֵי בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל לָמָּה צִוָּה הקב"ה עַל יִשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, יֵדְעוּ שֶׁהֲרֵי הקב"ה הִשְׁאִיר אֶת שֶׁלּוֹ, וְלֹא גָבָה מֵהֶם אֶחָד מִמֵּאָה. לָמַדְנוּ שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת וְכַמָּה חֲיָלוֹת וְכַמָּה שַׁלִּיטִים מְמֻנִּים שֶׁנִּמְצָאִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁזִּמֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה הִכְתִּירָם בִּכְתָרִים קְדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, הִשְׁרָה אוֹתָם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ בַעֲבוֹדָתוֹ, וְקָשַׁר אֶת כָּל הָעֶלְיוֹנִים עִם יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, אלמלא הוו ידעי ישראל אמאי קודשא בריך הוא פקיד עלייהו דישראל, לאוכחא להו יתיר מכל שאר עמין, ינדעון דהא קודשא בריך הוא שביק דידיה, ולא גבי מנהון חד ממאה. תאנא, קודשא בריך הוא כמה רתיכין, כמה חיילין אית ליה, כמה שולטנין ממנן משתכחין בפולחניה, כד זמין להו לישראל בהאי עלמא, אכתר לון בכתרין קדישין כגוונא דלעילא, אשרי לון בארעא קדישא, בגין דישתכחו בפולחניה, קשיר לכלהו עלאי בהו בישראל.

התרגום: אמר רבי יהודה, אלמלא היו יודעים ישראל למה צוה הקב"ה על ישראל להוכיח אותם יותר מכל שאר העמים, ידעו שהרי הקב"ה השאיר את שלו, ולא גבה מהם אחד ממאה. למדנו שלקדוש ברוך הוא יש כמה מרכבות וכמה חילות וכמה שליטים ממנים שנמצאים בעבודתו, כשזמן את ישראל בעולם הזה הכתירם בכתרים קדושים כמו שלמעלה, השרה אותם בארץ הקדושה כדי שימצאו בעבודתו, וקשר את כל העליונים עם ישראל.

מן המפרשים

הסולם: א"ר יהודה וכו': אר"י, אם היו יודעים ישראל למה פקד הקב"ה עליהם לייסר אותם, יותר מכל שאר העמים, היו יודעים, שהקב"ה ויתר, על שלו, ולא נפרע מהם אחד ממאה. למדנו, כמה מרכבות כמה צבאות יש לו להקב"ה. כמה שליטים ממונים נמצאים בעבודתו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר