ראשית העבודה ביראה - ומתוכה שמחת המצוות
אחרי מות · ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - ראשית העבודה ביראה ומיתת צדיקים המכפרת · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף נו ע"ב
לשון הזוהר
׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהילים ב, יא). וּכְתִיב, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ (תהילים ק, ב). הָנֵי קְרָאֵי קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳. דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח קָמֵי מָארֵיהּ, בְּקַדְמִיתָא בָּעֵי יִרְאָה, לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, וּבְגִין דַּחֲלָא דְּמָארֵיהּ, יִשְׁתְּכַּח לְבָתַר דְּיַעֲבֵיד בְּחֶדְוָותָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳מָה יהו"ה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה׳ (דברים י, יב).
תרגום
׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהלים ב, יא) וְכָתוּב ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ - הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ קָשִׁים זֶה עַל זֶה. אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ (תהלים ב, יא) - שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁרוֹצֶה בֶּן אָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ יִרְאָה, לִפְחֹד מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם הַפַּחַד שֶׁל אֲדוֹנוֹ יִמָּצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְשִׂמְחָה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳מָה ה' אֱלֹהֶיךְ שּאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה׳ (דברים י, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אחרי מות שני בני אהרן׳. רבי יצחק פתח, ׳עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה׳ (תהילים ב, יא). וכתיב, ׳עבדו את יהו"ה בשמחה באו לפניו ברננה׳ (תהילים ק, ב). הני קראי קשיין אהדדי. אלא הכי תאנא, ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳. דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח קמי מאריה, בקדמיתא בעי יראה, לדחלא מניה, ובגין דחלא דמאריה, ישתכח לבתר דיעביד בחדוותא פקודי אורייתא, ועל דא כתיב, ׳מה יהו"ה אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה׳ (דברים י, יב).
התרגום: ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ (ויקרא טז, א). רבי יצחק פתח, ׳עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה׳ (תהלים ב, יא) וכתוב ׳עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה׳ - הפסוקים הללו קשים זה על זה. אלא כך שנינו, ׳עבדו את ה' ביראה׳ (תהלים ב, יא) - שכל עבודה שרוצה בן אדם לעבד לפני רבונו, בראשונה צריך יראה, לפחד ממנו. ומשום הפחד של אדונו ימצא אחר כך שיעשה בשמחה את מצוות התורה, ועל כן כתוב, ׳מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה׳ (דברים י, יב).
מן המפרשים
הסולם: אחרי מות שני בני אהרן: ר׳ יצחק פתח, עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה. וכתיב, עבדו את ה׳ בשמחה באו לפניו ברננה. מקראות אלו סותרים זה את זה, שכאן אומר לעבוד ביראה ורעדה, וכאן אומר בשמחה וברננה. ומשיב אלא כך למדנו, עבדו את ה׳ ביראה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: