ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 14: משל למלך שתיקן סעודתו וסעודת עבדיו - ריח הקרבן מפרנס נשמות הצדיקים ואביהם שבשמים

משל למלך שתיקן סעודתו וסעודת עבדיו - ריח הקרבן מפרנס נשמות הצדיקים ואביהם שבשמים

ויקרא · מאמר 14 · פסקה אחת · מתחיל בדף ז ע"ב

  1. משל למלך שתיקן סעודתו וסעודת עבדיו - ׳אכלתי יערי עם דבשי׳ סעודת המלך, ׳אכלו רעים׳ סעודת עבדיו מריח הקרבן (ז ע"ב)
    תא חזי, בשעתא דאשתכח מזונא לתתא, אשתכח מזונא לעילא. למלכא דאתקן סעודתא דיליה, ולא אתקן לעבדוהי. כד אתקן לעבדוהי, אכיל הוא סעודתא דיליה, ואינון אכלי סעודתייהו, הדא הוא… לדף הפיסקה