חזקיהו וחזרת השמש
סוד מרודך בלאדן ושלש הפסיעות לכבוד ה'
אחר שנפטר יעקב לא היה מי שחלה ולא מת עד חזקיהו - ויסב פניו אל הקיר ויתפלל
אַחַר שֶׁנִּפְטַר, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ מַחֲלוֹת שֶׁלֹּא מֵת, עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּה. מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וְגוֹ׳ (ישעיה לח, א) '. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'׳ - אָמַר לוֹ: אִם נוֹחַ לְפָנֶיךְ שֶׁיִּתְרַפְּאוּ בְּנֵי אָדָם מִבֵּית חָלְיָם וְיוֹדוּ לְשִׁמְךְ, וְיַכִּירוּ וְיָשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיִמָּצְאוּ בְּנֵי הָעוֹלָם צַדִּיקִים לְפָנֶיךְ. אָמַר לוֹ הקב"ה: נָאֶה הוּא, וְאַתָּה תִּהְיֶה סִימָן לָזֶה בָּעוֹלָם, וְכָךְ הוּא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ׳ - וְשָׁנִינוּ, אוֹתוֹ יוֹם חָזְרָה ׳הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר׳ דְּרָגוֹת.
בלשון הזוהר
בָּתַר דְּשָׁכִיב, לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּהֲוָה לֵיהּ מַרְעִין, דְּלָא מִית. עַד דְּאָתָא חִזְקִיָּה, מָה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וְגוֹ'׳ (ישעיהו לח, א). תָּא חֲזִי, מָה כְּתִיב ׳וַיַסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יהו"ה׳, אָמַר לֵיהּ, אִי נִיחָא קָמָךְ דְּיִתְּסוּן בְּנֵי נָשָׁא מִבֵּי מַרְעֵיהוֹן, וְיוֹדוּן שְׁמָךְ, וְיִשְׁתְּמוֹדְעוּן, וִיתוּבוּן לְבָתַר בְּתִיּוּבְתָא שְׁלֵימָתָא, וְיִשְׁתַּכְּחוּן בְּנֵי עָלְמָא זַכָּאִין קֳדָמָךְ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יֵאוֹת הוּא, אַתּ תְּהֵא סִימָנָא בְּעָלְמָא, וְכַךְ הוּא, מַאי דְּלָא הֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלוֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ׳ (ישעיהו לח, ט). וְתָאנָא, הַהוּא יוֹמָא אִתְחָזַר שִׁמְשָׁא עֶשֶׂר דַּרְגִּין.
חזקיהו בקש שיתרפאו בני אדם מחלים וישובו בתשובה - אותו יום חזרה השמש עשר דרגות
וְשָׁנִינוּ, מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן הָיָה אוֹכֵל כָּל יוֹם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וְיָשֵׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, וְאוֹתוֹ יוֹם יָשַׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, רָאָה שֶׁשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אָמַר, מַה זֶּה? בַּהֲרִיגַת הַכַּעַס קִנְטוּר קְשַׁרְתֶּם עָלַי? אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה? אָמַר, שֶׁיָּשַׁנְתִּי יוֹם אֶחָד וּשְׁלִישׁ יוֹם. אָמְרוּ לוֹ, לֹא כָּךְ, אֶלָּא אֱלֹהֵי חִזְקִיָּהוּ עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה שְׁנֵי נִסִּים: רִפֵּא אֶת חִזְקִיָּה מִבֵּית חָלְיוֹ, וְהֶחֱזִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לַזְּמַן הַזֶּה. אָמַר, וְכִי יֵשׁ בָּעוֹלָם אֱלוֹהַּ גָּדוֹל יוֹתֵר חוּץ מֵאֱלֹהַי?! אָמְרוּ, אֱלֹהֵי חִזְקִיָּהוּ.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן הֲוָה אָכִיל כָּל יוֹמָא בְּד' שַׁעְתֵּי, וְנָאִים עַד תֵּשַׁע שַׁעְתֵּי, וְהַהוּא יוֹמָא נָאִים עַד ט' שַׁעְתֵּי, כַּד אִתְּעַר חָמָא שִׁמְשָׁא דְּקָאִים בְּד' שַׁעְתֵּי, אָמַר מַאי הַאי, בְּקִטּוּלָא דְּקוּנְטִירָא קוֹנְטְרוֹי אַנְקָטַּרְתּוּן. אָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה. אָמַר, דְּנָאִימְנָא יוֹמָא חַד, וּתְלָתוּת יוֹמָא. אָמְרוּ לֵיהּ, לָאו הָכִי, אֶלָּא אֱלָהָא דְּחִזְקִיָה עֲבַד יוֹמָא דֵּין תְּרֵין נִיסִּין. אָסֵי לְחִזְקִיָה מִבֵּי מַרְעֵיהּ, וְאַחְזָר שִׁמְשָׁא לְעִדָּנָא דָּא. אָמַר וְכִי אִית בְּעָלְמָא אֱלָהָא רַבָּא בַּר מֵאֱלָהַי. אָמְרוּ, אֱלָהָא דְּחִזְּקִיָהוּ.
מרודך בלאדן ישן עד תשע שעות וראה השמש בארבע - שני נסים רפוי חזקיהו והחזרת השמש
עָמַד וְכָתַב כְּתָבוֹ: שָׁלוֹם ׳לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה׳ (ישעיה לח, ט) וְשָׁלוֹם לֵאלֹהָיו וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. אַחַר כָּךְ נִמְלַךְ, וְקָם מִכִּסְאוֹ, וּפָסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת וְכָתַב אֲחֵרִים: שָׁלוֹם לָאֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁלוֹם ׳לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה׳ וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. אָמַר לוֹ הקב"ה, אַתָּה פָּסַעְתָּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, חַיֶּיךְ מִמְּךְ יֵצְאוּ שְׁלֹשָׁה מְלָכִים שַׁלִּיטִים רוֹזְנִים וּמַצְבִּיאִים שֶׁשּׁוֹלְטִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְרִאשׁוֹן מֵהֶם הָיָה נְבוּכַדְנֶצַּר.
בלשון הזוהר
קָם וְכָתַב כְּתָבוֹי, שְׁלָם לְחִזְקִיָּהוּ מַלְכָּא דִּיהוּדָה וּשְׁלָם לְאֱלָהֵיהּ וּשְׁלָם לִיְרוּשָׁלַ ם קַרְתָּא קַדִּישָׁא. לְבָתַר אַמְלִיךְ וְקָם מִכֻּרְסְיָה, וּפָסַע תְּלַת פְּסִיעָן, וְכָתַב אַחֲרָנִין, שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא דְּבִיְרוּשָׁלַ ם וּשְׁלָם לְחִזְקִיָּהוּ מַלְכָּא דִּיהוּדָה וּשְׁלָם לִיְרוּשָׁלַ ם קַרְתָּא קַדִּישָׁא. אֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ פָּסַעְתְּ בְּגִין יְקָרִי תְּלַת פְּסִיעָן, חַיֶּיךָ, מִינָךְ יִפְקוּן תְּלַת מַלְכִּין שַׁלִּיטִין, קַסְטִירִין רוּפִינִין דְּשָׁלִיטִין בְּכָל עָלְמָא, וְקַדְמָאָה מִנַּיְיהוּ נְבוּכַדְנֶצַר הֲוָה.
כתב שלום לחזקיהו ולאלהיו ואחר כך פסע שלש פסיעות והקדים שלום לאלוה תחלה
בֹּא וּרְאֵה מָה אָמַר לוֹ דָּנִיֵּאל, (דניאל ב) ׳אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב, וְאַחֲרֶיךְ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת רָעָה מִמְּךְ וּמַלְכוּת שְׁלִישִׁית אַחֶרֶת׳. מַה כָּתוּב? (שם ג) ׳הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר עָשָׂה צֶלֶם שֶׁל זָהָב׳. גָּבְהוֹ שִׁשִּׁים אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת. אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר, הַצֶּלֶם שֶׁרָאִיתִי הָיָה רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב, מֵעָיו שֶׁל כֶּסֶף. אֲנִי אֶעֱשֶׂה הַכֹּל שֶׁל זָהָב, וְשֶׁתִּהְיֶה עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֹאשׁוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַאי אֲמַר לֵיהּ דָּנִיאֵל, ׳אַנְּתּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַּהֲבָא׳ (דניאל ב, לח-לט). ׳וּבַתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִינָךְ וּמַלְכוּ תְּלִיתָאָה אָחֳרִי וְגוֹ'׳. מַה כְּתִיב ׳נְבוּכַדְנְצַר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב רוּמֵיהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁית׳ (דניאל ג, א). אֲמַר נְבוּכַדְנֶצַר צֻלְמָא דַּחֲמֵינָא, הֲוָה רֵישָׁא ׳דִּי דַּהֲבָא׳, מֵעוֹי דְּכֶסֶף, אֲנָא אַעֲבִיד כֹּלָּא דְּדַהֲבָא, דְּלִהוֵי קַּזְפִּירָא דְּדַהֲבָא בְּרֵישָׁא.
בשכר שלש הפסיעות יצאו ממנו שלשה מלכים שולטים בעולם ראשונם נבוכדנצר
וְשָׁנִינוּ, אוֹתוֹ יוֹם כִּנֵּס אֶת כָּל הָאֻמּוֹת וְהָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת לַעֲבֹד לְאוֹתוֹ הַצֶּלֶם, וְלָקַח כְּלִי מִכְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ הָיָה חָקוּק הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְהִכְנִיסוֹ בְּפִי אוֹתוֹ צֶלֶם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁבָּא דָּנִיֵּאל וְקָרַב לְאוֹתוֹ הַצֶּלֶם וְאָמַר: אֲנִי שָׁלִיחַ שֶׁל הָרִבּוֹן הָעֶלְיוֹן, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךְ לָצֵאת מִכָּאן. הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְיָצָא אוֹתוֹ כְּלִי, וְנָפַל הַצֶּלֶם וְנִשְׁבַּר. הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם׳ (ירמיה נא, מד) - קָם רַבִּי יְהוּדָה וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר, אִם לֹא שֶׁקֵּרַבְתִּי אוֹתְךְ לַחֲבוּרָה כָּאן, לֹא הִכַּרְנוּ אוֹתְךְ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם הָיוּ פוֹחֲדִים מִפָּנָיו.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, הַהוּא יוֹמָא כָּנַשׁ כָּל אוּמַיָּא וַעֲמַמְיָא וְלִישָׁנַיָיא לְמִפְלַח לְהַהוּא צַלְמָא, וְנָטַל מָאנָא מִמָּאנִי מַקְדְּשָׁא, דְּהֲוָה גָּלִיף בֵּיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעָיִיל לֵיהּ בְּפוּמֵיהּ דְּהַהוּא צַלְמָא, וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה מְמַלֵּל רַבְרְבָן, עַד דְּאָתָא דָּנִיאֵל, וְקָרִיב גַּבֵּי דְּהַהוּא צַלְמָא, וְאָמַר אֲנָא שְׁלִיחָא דְּמָארָא עִלָּאָה, גּוֹזְרָנִי עָלָךְ לְמֵפַק מֵהָכָא. אִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְנָפַק הַהוּא מָאנָא, וְנָפַל צַלְמָא וְאִתְבַּר. הַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם׳. קָם רִבִּי יְהוּדָה וּנַשְׁקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, אָמַר אִי לָא דְּקָרִיבְנָא בְּקּוּטְפַיָיא הָכָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדַעְנָא בָּךְ. וַהֲווּ דַּחֲלִין קַמֵּיהּ מֵהַהוּא יוֹמָא.
אשריך ארץ שמלכך בן חורים
סוד יעקב הבריח התיכן המחבר הקצוות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.