בסכת תשבו שבעת ימים
סוד המשכן העליון ושמיני עצרת
בסכת תשבו שבעת ימים - סוד המהימנותא נאמר על העולם העליון בבריאת עולם
כָּתוּב ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כג, מב) - זֶהוּ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּפָסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְכָךְ לָמַדְנוּ, כַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כג, מב), דָּא הוּא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְהַאי קְרָא עַל עָלְמָא עִלָּאָה אִתְּמַר. וְהָכִי תָּנֵינָן, כַּד אִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְּמַר הַאי קְרָא.
כשהתחילה חכמה לצאת ממקום לא ידוע מכה מדה ומתפשטת בסוד המשכן העליון בששה צדדים
כַּאֲשֶׁר הִתְחִילָה חָכְמָה לָצֵאת מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא יָדוּעַ וְלֹא נִרְאֶה, אָז יוֹצֵאת מִדָּה אַחַת וּמַכָּה. וְהַחָכְמָה הַהִיא הָעֶלְיוֹנָה מְאִירָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הַצְּדָדִים בְּסוֹד הַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן. וְהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַהוּא מוֹצִיא שִׁשָּׁה צְדָדִים, וְאָז הַנִּיצוֹץ הַהוּא שֶׁל הַמִּדָּה מֵאִיר לְכֻלָּם, וְאָמַר ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כג, מב).
בלשון הזוהר
כַּד שָׁרָא חָכְמָה לְנָפְקָא, מֵאֲתָר דְּלָא יְדִיעַ וְלָא אִתְחֲזֵי, כְּדֵין נָפִיק חַד מִשְׁחָתָא, וּבָטַשׁ. וְהַהִיא חָכְמְתָא עִלָּאָה, נָצִיץ וְאִתְפָּשַּׁט לְכָל סִטְרִין, בְּרָזָא דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה. וְהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, אַפִּיק שִׁית סִטְרִין, וּכְדֵין הַהוּא נְצִיצוּ דְּמִשְׁחָתָא נָהִיר לְכֹלָּא, וְאָמַר ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳.
מי הוא סכת חסר ו' משכן תחתון כעששית - סוכת דויד הנופלת סוכת שלום
מִי הוּא ׳סֻכֹּת׳ חָסֵר ו׳? זֶה מִשְׁכָּן תַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא כַּעֲשָׁשִׁית, לְהַרְאוֹת אֶת כָּל הָאוֹרוֹת. וְאָז אָמַר ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳. מִי הֵם ׳שִׁבְעַת יָמִים׳? מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם לְהָאִיר לְזוֹ ׳הַסֻּכֹּת׳. וּמִי הִיא? זוֹ (עמוס ט יא) ׳סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳. סֻכַּת שָׁלוֹם. וְצָרִיךְ הָעָם הַקָּדוֹשׁ לָשֶׁבֶת תַּחַת הַצֵּל שֶׁלָּהּ, בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל זֶה, יוֹשֵׁב בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
מַאן ׳סֻּכֹּת׳ חָסֵר ו׳. דָּא מַשְׁכְּנָא תַּתָּאָה, דְּאִיהוּ כַּעֲשָׁשִׁיתָא, לְאַחֲזָאָה לְכָל נְהוֹרִין, וּכְדֵין אָמַר, ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳. מַאן ׳שִׁבְעַת יָמִים׳. מֵעָלְמָא עִלָּאָה לְתַתָּאָה, דְּכֻלְּהוּ קַיְימֵי בְּקִיּוּמָא, לְאַנְהָרָא לְהַאי ׳סֻכֹּת׳. וּמַאן אִיהִי. דָּא (עמוס ט יא) ׳סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳. סֻכַּת שָׁלוֹם. וּבָעֵי עַמָּא קַדִּישָׁא לְמֵיתָב תְּחוֹת צִלָּהָא, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּמַאן דְּיָתִיב בְּצִלָּא דָּא, יָתִיב בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין.
כלם בסכת וסכות שלם - מי שיושב בצל זה יושב בימים העליונים המגנים עליו
וְעַל זֶה כֻּלָּם ׳בַּסֻּכֹּת׳ ׳בַּסֻּכֹּת׳, וְאֶחָד ׳בַּסֻּכּוֹת׳ שָׁלֵם. אֶחָד שָׁלֵם, לְהַרְאוֹת שֶׁמִּי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל זֶה, יוֹשֵׁב בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, שֶׁעוֹמְדִים עַל זֶה הַתַּחְתּוֹן לְהָאִיר לוֹ, לְכַסּוֹת עָלָיו וּלְהָגֵן עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ ׳בַּסֻּכֹּת׳ ׳בַּסֻּכֹּת׳ וְחַד ׳בַּסוּכּוֹת׳ שְׁלִים. חַד שְׁלִים, לְאַחֲזָאָה דְּמַאן דְּיָתִיב בְּצִלָּא דָּא, יָתִיב בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין לְעֵילָּא, דְּקַיְימִין עַל הַאי תַּתָּאָה, לְאַנְהָרָא לֵיהּ, לְחַפְיָא עָלֵיהּ, וּלְאַגָּנָא לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ.
העולם התחתון צריך בשבעה ימים לזון הממנים הגדולים שלא יקלקלו שמחתה
וְעוֹד, כֻּלָּם נִקְרָאִים ׳סֻכּוֹת׳ בִּשְׁלֵמוּת, וְכָתוּב ׳סֻכֹּת׳ חָסֵר. זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁצָּרִיךְ בְּאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה יָמִים קְדוֹשִׁים לָזוּן לִשְׁאָר הַמְמֻנִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָעַמִּים, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לוֹקַחַת שִׂמְחָה בְּבַעְלָהּ, וְלֹא יְקַטְרְגוּ עַל הַשִּׂמְחָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ (ס"א: שֶׁיִּתְעַדְּנוּ) בַּמָּזוֹן הַהוּא. הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם רַבִּים יוֹתֵר מִשְּׁאָר יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָהֶם וְלֹא יִתְעָרְבוּ לְבַסּוֹף בַּשִּׂמְחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמִי הִיא שִׂמְחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל? זֶה יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת.
בלשון הזוהר
וְתוּ, כֻּלְּהוּ אִקְרוּן ׳סֻכּוֹת׳ בִּשְׁלִימוּ, וּכְתִיב ׳סֻכַּת׳ חָסֵר. דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה, דְּבָעָא בְּהָנֵי ז יוֹמִין קַדִּישִׁין, לְמֵיזָן לִשְׁאַר מְמָנָן רַבְרְבָן דְּעַמִּין, בְּעוֹד דְּאִיהִי נַטְלָא חֶדְוָה בְּבַעְלָהּ, וְלָא יְקַטְרְגוּן חֶדְוָותָא, בְּגִין דְיִתְרַבְרְבוּן (ס"א: דְּיִתְעַדְּנוּן) בְּהַהוּא מְזוֹנָא. קָרְבָּנִין דִּלְהוֹן סַגִּיאִין יַתִּיר מִשְּׁאָר יוֹמִין, בְּגִין דְּיִתְעַסְּקוּן בְּהוּ, וְלָא יִתְעָרְבוּן לְבָתַר בְּחֶדְוָה דְּיִשְׂרָאֵל. וּמַאן חֶדְוָה דְּיִשְׂרָאֵל. דָּא יוֹמָא תְּמִינָאָה דַּעֲצֶרֶת.
הממנים שמחים ואוכלים וישראל מתקנים כסא לקבה ומקיפים המזבח ועולה לוקחת ברכות
וּבֹא רְאֵה, בְּעוֹד שֶׁאֵלּוּ שְׁאָר הַמְמֻנִּים שְׂמֵחִים וְאוֹכְלִים בַּמָּזוֹן הַהוּא שֶׁמְּתַקְּנִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל. הֵם מְתַקְּנִים כִּסֵּא לַקָּבָּ"ה מִלְּמַטָּה, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ לְמַעְלָה בְּאֵלּוּ הַמִּינִים, וּבְשִׂמְחָה, וּבְהַלֵּל, וּלְהַקִּיף הַמִּזְבֵּחַ. אָז הִיא עוֹלָה וְלוֹקַחַת בְּרָכוֹת וְשִׂמְחָה בְּבַעְלָהּ.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּעוֹד דְּאִינּוּן שְׁאַר מְמָנָן חַדָּאן, וְאַכְלִין בְּהַהוּא מְזוֹנָא דִּמְתַּקְנִי לוֹן יִשְׂרָאֵל. אִינּוּן מְתַקְּנֵי כּוּרְסְיָּיא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּתָּא, וּלְסַלְּקָא לֵיהּ לְעֵילָּא, בְּאִינּוּן זִינִין, וּבְחֶדְוָה, וּבְהִלּוּלָא, וּלְאַקְפָא מַדְבְּחָא. כְּדֵין אִיהִי סַלְּקָא, וְנַטְלָא בִּרְכָּאן וְחֶדְוָה בְּבַעְלָהּ.
כשיורדת השכינה לוקחת ברכות וקדשות ומתקרבת לבניה ביום השמיני עצרת כנוס
וּשְׁאָר חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת מְמֻנּוֹת הָעַמִּים, אוֹכְלוֹת וְשׁוֹחֲקוֹת וְרוֹמְסוֹת וְנִזּוֹנוֹת. וְהִיא נוֹטֶלֶת נְפָשׁוֹת בְּעֹנֶג לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. כֵּיוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת, וְהִיא לוֹקַחַת כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הָעִנּוּגִים, וְיִשְׂרָאֵל כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה יָמִים הָיוּ מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּמַקְרִיבִים לָהּ, אָז יוֹרֶדֶת לְהִתְקָרֵב בְּבָנֶיהָ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָם יוֹם אֶחָד. וְהַיּוֹם הַהוּא הוּא יוֹם שְׁמִינִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל שִׁבְעָה יָמִים אֲחֵרִים אִתָּהּ. וְעַל זֶה הוּא שְׁמִינִי, וּשְׁמוֹנָה יָמִים כְּאֶחָד. וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא ׳עֲצֶרֶת׳ - כִּנּוּס. מִתְכַּנְּסִים כֻּלָּם בְּיוֹם זֶה. וְנִקְרָא שְׁמִינִי, וְאֵין שְׁמִינִי אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׁבְעָה.
בלשון הזוהר
וּשְׁאַר חֵיוָון רַבְרְבָן מְמָנָן דְּעַמִּין, אָכְלָן וּמַדְקָן וְרַפְסָן וְאִתְּזָנוּ. וְאִיהִי נַקְטָא נַפְשָׁאן בְּעִנּוּגִין לְעֵילָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. כֵּיוָן דְּנַחְתָּא, וְהָא נַקְטָא כָּל בִּרְכָּאן וְכָל קִדּוּשִׁין וְכָל עִנּוּגִין, וְיִשְׂרָאֵל כָּל הָנֵי שִׁבְעָה יוֹמִין הֲווֹ מַשְׁכִין לָהּ בְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּקָא עַבְדִּין וּמְקָרְבִין בַּהֲדָהּ, כְּדֵין נַחְתָּא לְקָרְבָא בִּבְנָהָא, וּלְמֵחדֵי לוֹן יוֹמָא חַד. וְהַהוּא יוֹמָא אִיהוּ יוֹמָא תְּמִינָאָה, בְּגִין דְּכָל ז' יוֹמִין אַחֲרָנִין בַּהֲדָהּ. וְעַל דָּא אִיהוּ תְּמִינָאָה, וּתְמַנְיָא יוֹמִין כַּחֲדָא. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי ׳עֲצֶרֶת׳: כְּנִישִׁין. כְּנִישִׁין כֻּלְּהוּ בְּהַאי יוֹמָא. וְאִקְרֵי שְׁמִינִי, וְלֵית שְׁמִינִי אֶלָּא מִגּוֹ שִׁבְעָה.
יהי שם ה' מברך
סוד ראשית קשה וסוף רך בדין ראש השנה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.