אשת חיל עטרת בעלה
סוד כנסת ישראל וזווגה עם המלך הקדוש
אשת חיל זו כנסת ישראל וכרקב בעצמותיו אלו עמי עבודה זרה שהקבה קץ בהם
רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ לִכְפָר קַנְיָא (בסחורה) לִמְעָרַת לוֹד, וְהָיוּ עִמִּי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וְגוֹ׳ (משלי יב, ד) '. ׳אֵשֶׁת חַיִל׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה׳ - אֵלּוּ (זוֹ הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁל שְׁאָר) הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין הקב"ה יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתָם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאָקוּץ בָּם׳ (ויקרא ב, כג). כְּאוֹתָם קוֹצִים וְדַרְדָּרִים שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הָאָדָם וְלֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתָם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּךְ זֶה וַדַּאי. ׳אֵשֶׁת חַיִל׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַגְּבֶרֶת מִכַּמָּה חֲיָלוֹת וְכַמָּה מַחֲנוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. ׳עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, וְהַכֹּל אֶחָד׳. (ל"ג ׳אֵשֶׁת חַיִל׳ זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שהרי בזווג הַמֶּלֶךְ הוֹצִיאָה כַּמָּה חֲיָלוֹת, כַּמָּה מַחֲנוֹת, כַּמָּה צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם נִקְרָאִים בָּנִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ולכנסת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳בנים אַתֶּם לה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א)) עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל אֶחָד יֹאמַר דָּבָר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל לִכְפָר קַנְיָּא, (ס"א בפרקמטיא) לִמְעַרְתָּא דְלוּד. וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב, ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וְגוֹ'׳ (משלי יב, ד). ׳אֵשֶׁת חַיִל׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה׳. אִלֵּין (נ"א דא מהימנותא דשאר) עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן בְּעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וָאָקוּץ בָּם׳ (ויקרא כ, כג). כְּהָנֵי קוֹצִין וְגוּבִין דְּדַחֲקִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ וְלָא יָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, ׳אֵשֶׁת חַיִל׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהִיא גְּבִירְתָּא מִכַּמָּה חַיָּילִין וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, ׳עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, וְכֹלָּא חַד. (ל"ג וכו' ׳אשת חיל׳ דא כנסת ישראל דהא בזווגא דמלכא אפיקת כמה חיילין כמה משיריין כמה צדיקים בעלמא וכלהו אקרון בנים לקודשא בריך הוא ולכנסת ישראל כמה דכתיב ׳בנים אתם ליהו"ה אלהיכם׳ (דברים יד, א).) עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי אַבָּא כָּל חַד לֵימָא מִלָּה, בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
אשת חיל מי ימצא - מי יזכה להיות עמה בשלמות ולהמצא עמה תמיד
רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא׳ (משלי לא, י) - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא ׳אֵשֶׁת חַיִל׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳מִי יִמְצָא׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲשֶׁר יִמְצָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳. (ל"ג ׳מִי יִמְצָא׳ להגיח בּוֹ קְרָב) ׳מִי יִמְצָא׳ - מִי יִזְכֶּה לִהְיוֹת עִמָּהּ בִּשְׁלֵמוּת וּלְהִמָּצֵא עִמָּהּ תָּמִיד.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר. ׳אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא׳ (משלי לא, י), דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי ׳אֵשֶׁת חַיִל׳, כְּמָה דְּאַמָרָן. ׳מִי יִמְצָא׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. (ל"ג ׳מי ימצא׳ לאגחא ביה קרבא) ׳מִי יִמְצָא׳, מַאן יִזְכֶּה לְמֶהֱוִי בֵּהּ בִּשְׁלִימוּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא עִמָּהּ תָּדִיר.
ורחוק מפנינים מכרה - מי שלא נדבק עמה בשלמות מכרה אותו ביד עמים אחרים
׳וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׳ (משלי לא, י), מִכְרָהּ?! מִקָּחָהּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא לְכָל אוֹתָם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ עִמָּהּ בִּשְׁלֵמוּת וְלֹא שְׁלֵמִים עִמָּהּ, הִיא מָכְרָה אוֹתָם וְהִסְגִּירָה ׳אוֹתָם בִּידֵי׳ עַמִּים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה', ׳וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא׳ - וְאָז הִתְרַחֲקוּ כֻלָּם מֵאוֹתָן פְּנִינִים עֶלְיוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא חֵלֶק בָּהֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׳.
בלשון הזוהר
׳וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׳ (משלי לא, י), מִכְרָהּ, מִקְחָהּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, לְכָל אִינּוּן דְּלָא אִתְדַּבְּקָן בָּהּ בִּשְׁלִימוּ, וְלָא שְׁלֵמִין בַּהֲדָהּ, הִיא מָכְרָה לוֹן וְאַסְגְּרָא לוֹן בִּידָא דְּעַמָמִין אָחֳרָנִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יהו"ה ׳וַיִמְכּוֹר אוֹתָם בְּיַד סִיסְרָא׳ (שמואל א יב, ט). וּכְדֵין כֻּלְּהוּ רְחִיקִין מֵאִלֵּין פְּנִינִים עִלָּאִין קַדִּישִׁין, דְּלָא יְהֵא חוּלָקָא בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׳.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר - הקבה הפקיד בידה כל כלי הזין שלו
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח בַּפָּסוּק אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׳ (משלי לא, יא) - ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ מִנָּה אוֹתָהּ עַל הָעוֹלָם לְהַנְהִיג אוֹתוֹ, כָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁלּוֹ הִפְקִיד בְּיָדֶיהָ, וְכָל אוֹתָם לוֹחֲמֵי הַקְּרָב, וְעַל כֵּן ׳וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׳ (משלי לא, יא). ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּבְגִינֵי כַּךְ מָנֵי לֵהּ עַל עָלְמָא, לְאִתְדַבְּרָא עָלָהּ, כָּל זִיּוּנִין דִּלֵיהּ אַפְקִיד בִּידָהָא, וְכָל אִינּוּן מַגִּיחֵי קְרָבָא, וְעַל דָּא, ׳וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׳.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה - כשימי השמים מאירים עליה ומזדוגים כראוי
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח בַּפָּסוּק אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ׳ (משלי לא, יב) - ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב׳, הִיא הִזְמִינָה טוֹב לָעוֹלָם, הִזְמִינָה טוֹב לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְלִבְנֵי הֵיכָלוֹ. ׳וְלֹא רָע׳, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט) - מָתַי טוֹב? בִּזְמַן שֶׁאוֹתָם יְמֵי הַשָּׁמַיִם מְאִירִים עָלֶיהָ וּמִזְדַּוְּגִים עִמָּהּ כָּרָאוּי, שֶׁהֵם ׳יְמֵי חַיֶּיהָ׳. מִשּׁוּם ׳שֶׁעֵץ הַחַיִּים׳ שׁוֹלֵחַ לָהּ חַיִּים וּמֵאִיר לָהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן - ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע׳ - אָמַר רַבִּי אַבָּא, יָפֶה הוּא, וְכָל הַפְּסוּקִים נֶאֶמְרוּ עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, וְאָמַר, ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ׳ (משלי לא, יב). ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב׳, הִיא זְמִינַת טָב לְעָלְמָא, זְמִינַת טָב לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא וְלִבְנֵי הֵיכָלֵיהּ. ׳וְלֹא רָע׳. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, ט), טּוֹב אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְּאִינּוּן יְמֵי הַשָּׁמַיִם, נָהֲרִין עָלָה, וּמִזְדַּוְּוגַן עִמָּהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּאִינּוּן ׳יְמֵי חַיֶּיהָ׳. בְּגִין דְּעֵץ הַחַיִּים, שָׁדַר לָהּ חַיִּים, וְנָהִיר לָהּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא ׳גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלָא רָע׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא שַׁפִּיר הוּא, וְכֻלְּהוּ קְרָאֵי בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָרוּ.
אשה כי תזריע
סוד הבחנת הטפה זכר או נוקבא וגזרת הקבה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.