׳וילך איש מבית לוי׳
סוד השיר וייחוד לוי עד לידת עמרם
פתיחת רשב"י בשיר השירים - מלאכי יום ולילה ושירת ישראל
׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים א, א). שָׁנִינוּ, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת עוֹלָמוֹ, עָלָה בְחֵפֶץ לְפָנָיו, וּבָרָא אֶת הַשָּׁמַיִם בִּימִינוֹ, וְהָאָרֶץ בִּשְׂמֹאלוֹ, וְעָלָה בְחֵפֶץ לְפָנָיו לִנְהֹג הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמֻנִּים בְּחַסְדּוֹ בַּיּוֹם. (נ"א: לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם, זְמַן הַחֶסֶד) וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמֻנִּים לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט) - אֵלּוּ מִיָּמִין, וְאֵלּוּ מִשְּׂמֹאל, אֵלּוּ מַקְשִׁיבִים שִׁירַת הַיּוֹם, וְאֵלּוּ מַקְשִׁיבִים שִׁירַת הַלַּיְלָה, שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, מַקְשִׁיבִים שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ׳ (שיר השירים ח, יג).
בלשון הזוהר
׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים א, א). תָּנָא, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, עָלָה בְּחֵפֶץ לְפָנָיו, וּבָרָא אֶת הַשָּׁמָיִם בִּימִינוֹ וְהָאָרֶץ בִּשְׂמֹאלוֹ, וְעָלָה בְּחֵפֶץ לְפָנָיו, לִנְהוֹג הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמוּנִים בְּחַסְדּוֹ, בַּיּוֹם. (נ"א: לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם זְמַן הַחֶסֶד) וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמוּנִים לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהילים מב, ט). אֵלּוּ מִיָּמִין, וְאֵלּוּ מִשְּׂמֹאל, אֵלּוּ מַקְשִׁיבִים שִׁירַת הַיּוֹם, שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, מַקְשִׁיבִים שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ׳ (שיר השירים ח, יג).
כת אחת אומרת שירה בלילה - ׳ותקם בעוד לילה׳
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּת אַחַת, כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אוֹמֶרֶת שִׁירָה בַּלַּיְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ (משלי לא, טו).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כַּת אַחַת, כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אוֹמֶרֶת שִׁירָה בַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ (משלי לא, טו).
מידת דין שולטת בלילה - עשרה דברים שנבראו ביום ראשון
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֵהֶם מִדַּת לַיְלָה וּמֵהֶם מִדַּת יוֹם, וְעַל מִדַּת לַיְלָה כָּתוּב (משלי לא טו) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טז ט) ׳אַפּוֹ טָרַף׳. וְכָתוּב (מיכה ה ז) ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳. וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו כה) ׳חֹק וּמִשְׁפָּט׳ - (תהלים קמז יט) ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו׳ - (שם פא) ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט וְגוֹ'׳. מִכָּאן שֶׁמִּדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרָאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֵהֶם מִדַּת לַיְלָה, וּמֵהֶם מִדַּת יוֹם, וְעַל מִדַּת לַיְלָה כְּתִיב, (משלי לא טו) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב טז ט) ׳אַפּוֹ טָרַף׳. וּכְתִיב, (מיכה ה ז) ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳. וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות טו כה) ׳חֹק וּמִשְׁפָּט׳. (תהילים קמז יט) ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו׳. (תהלים פ"א) ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפַּט וְגוֹ'׳. מִכָּאן שְׁמִדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה.
שירת התחתונים מוסיפה כח לעליונים - ולשמים ולארץ
וְשָׁנִינוּ, אֵלּוּ הָאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, אֵלּוּ הֵם שָׂרִים עַל כָּל בַּעֲלֵי שִׁיר. וּכְשֶׁפּוֹתְחִים הַחַיִּים שִׁירָה, מוֹסִיפִים הָעֶלְיוֹנִים כֹּחַ לָדַעַת וּלְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגוּ. שָׁמַיִם וָאָרֶץ מוֹסִיפִים כֹּחַ בַּשִּׁירָה הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
וְתָנָא, אֵלּוּ הָאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, אֵלּוּ הֵם שָׂרִים עַל כָּל בַּעֲלֵי שִׁיר. וּכְשֶׁפּוֹתְחִין הַחַיִּים שִׁירָה, מוֹסִיפִים הָעֶלְיוֹנִים כֹּחַ, לָדַעַת וּלְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגוּ. שָׁמַיִם וָאָרֶץ, מוֹסִיפִין כֹּחַ בְּהַאי שִׁירָה.
הזוכה בשיר - ידיעת התורה ותוספת כח וגבורה
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָדַעַת בְּאוֹתוֹ שִׁיר, שֶׁשָּׁנִינוּ, הַזּוֹכֶה בְּאוֹתוֹ שִׁיר, יֵדַע בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְיַאֲזִין וְיַחְקֹר וְיוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּמַה שֶּׁהָיָה וּבַמֶּה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּבָזֶה זָכָה שְׁלֹמֹה לָדַעַת.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָדַעַת בְּאוֹתוֹ שִׁיר, דְּתַנְיָא הַזּוֹכֶה בְּאוֹתוֹ שִׁיר, יָדַע בְּעִנְיָנֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְיַאֲזִין וְיַחֲקוֹר וְיוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בַּמֶּה שֶׁהָיָה, וּבַמֶּה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּבָזֶה זָכָה שְׁלמֹה לָדַעַת.
דוד המלך - שירים ותשבחות ברוח הקודש ורמזי העתיד
שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע בָּזֶה, וְתִקֵּן שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה, וְרָמַז בָּהֶם הָעֲתִידוֹת לָבֹא, וְהוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יָדַע בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְהוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
דְּתָנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּוִד עָלָיו הֲשָׁלוֹם, יָדַע בָּזֶה, וְתִקֵּן שִּׁירִים וְתוּשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה, וְרָמַז בָּהֶם הָעֲתִידוֹת לָבוֹא, וְהוֹסִיף כֹחַ וּגְבוּרָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. יָדַע בְּעִנְיָינִי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְהוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
שלמה זכה ביותר - ׳שיר השירים׳ כולל כל התורה והחכמה
וּשְׁלֹמֹה זָכָה יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַשִּׁיר, וְיָדַע הַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְתִקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ הַשִּׁיר מַמָּשׁ, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת׳ (קהלת ב, ח) - כְּלוֹמַר, קָנִיתִי לִי לָדַעַת שִׁיר מֵאוֹתָם הַשִּׁירִים הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲשֶׁר תַּחְתָּם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳שִׁיר הַשִּׁירִים׳, כְּלוֹמַר, שִׁיר שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים שֶׁל מַעְלָה. שִׁיר שֶׁכּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וְכֹחַ וּגְבוּרָה בְּמַה שֶּׁהָיָה וְעָתִיד לִהְיוֹת, שִׁיר שֶׁהַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה מְשׁוֹרְרִים.
בלשון הזוהר
וּשְׁלמֹה זָכָה יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַשִּׁיר, וְיָדַע הַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְתִקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ הַשִּׁיר מַמָּשׁ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת׳ (קהלת ב, ח) - כְּלוֹמַר, קָנִיתִי לִי לָדַעַת שִׁיר, מֵאוֹתָן הַשִּׁירִים הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲשֶׁר תַּחְתָּם. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳שִׁיר הַשִּׁירִים׳, כְּלוֹמַר, שִׁיר שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים שֶׁל מַעְלָה. שִׁיר, שֶׁכּוֹלֵל כָּל עִנְיְינֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְכֹחַ וּגְבוּרָה, בְּמַה שֶׁהָיָה, וְעָתִיד לִהְיוֹת, שִׁיר, שֶׁהַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה מְשׁוֹרְרִים.
מלידת לוי אמרו שיר - עד השלמתו בקידוש הלויים
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵלּוּ הַשָּׁרִים עָמְדוּ עַד שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, אֲבָל מִשֶּׁנּוֹלַד לֵוִי וְאֵילָךְ אָמְרוּ שִׁיר. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה וְנִמְשַׁח אַהֲרֹן וְנִתְקַדְּשׁוּ הַלְוִיִּם, נִשְׁלַם הַשִּׁיר, וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֵלּוּ הַשָׁרִים, עָמְדוּ, עַד שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, אֲבָל מִשֶּׁנּוֹלַד לֵוִי וְאֵילָךְ אָמְרוּ שִׁיר. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה וְנִמְשַׁח אַהֲרֹן, וְנִתְקַדְּשוּ הַלְּוִיִּם, נִשְׁלָם הַשִּׁיר, וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם.
לידת לוי למעלה - ׳מי יתנך כאח לי׳ ושלמה חתם החכמה
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, פָּתְחוּ לְמַעְלָה וְאָמְרוּ, ׳מִי יִתֶּנְךְ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךְ בַחוּץ אֶשָּׁקְךְ גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׳ (שיר השירים ח, א). כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁל מַטָּה, וְנִתְקַדְּשׁוּ כֻלָּם וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם, וְנִתְקַדְּשׁוּ אֵלֶּה לְנֹכַח אֵלֶּה, חֲבֵרִים כְּאֶחָד, וְהָעוֹלָמוֹת אֶחָד, וּמֶלֶךְ אֶחָד שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, בָּא שְׁלֹמֹה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ שִׁיר שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים, וְנִסְתַּם הַחָכְמָה בּוֹ.
בלשון הזוהר
וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, פָּתְחוּ לְמַעְלָה וְאָמְרוּ, ׳מִי יִתֶּנֵךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי׳ (שיר השירים ח, א). כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁל מַטָּה, וְנִתְקַדְּשוּ כּוּלָּם, וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם, וְנִתְקַדְּשוּ אֵלֶּה לְנוֹכַח אֵלֶּה, חֲבֵרִים כְּאֶחָד, וְהָעוֹלָמוֹת אֶחָד, וּמֶלֶךְ אֶחָד שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, בָּא שְׁלמֹה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ שִׁיר שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים, וְנִסְתַּם הַחָכְמָה בּוֹ.
טעם שם לוי - נלווים ונדבקים לשכינה למעלה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָמָּה נִקְרְאוּ הַשָּׂרִים שֶׁל מַטָּה לְוִיִּם, עַל שֶׁנִּלְוִים וְנֶחְבָּרִים לְמַעְלָה כְּאֶחָד. וְהַשּׁוֹמֵעַ נִלְוֶה וְנִדְבָּק נַפְשׁוֹ לְמַעְלָה. וְעַל כָּךְ אָמְרָה לֵאָה, ׳יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי׳ (בראשית כט, לד). רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר, שֶׁבַּכֹּל נִלְוֶה זֶרַע לֵוִי עִם הַשְּׁכִינָה, בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבְכָל זַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהֵם הַנִּלְוִים אֶל ה' לְשָׁרְתוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָמָּה נִקְרְאוּ הַשָׁרִים שֶׁל מַטָּה לְוִיִּים, עַל שֶׁנִּלְוִים וְנֶחְבָּרִים לְמַעְלָה כְּאֶחָד. וְהָשּׁוֹמֵעַ, נִלְוָה וְנִדְבָּק נַפְשׁוֹ לְמַעְלָה. ׳וְעַל כֵּן׳ אָמְרָה לֵאָה, ׳יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי׳ (בראשית כט, לד). רִבִּי תַּנְחוּם אָמַר, שֶׁבַּכֹּל נִלְוָה זֶרַע לֵוִי עִם הַשְּׁכִינָה, בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבְכָל זַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהֵם הַנִּלְוִים אֶל ה' לְשָׁרְתוֹ.
שלושת האחים - טעם שנדרשה גם לידת מרים לשירה
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ הַמְּשׁוֹרְרִים לְמַעְלָה, לֹא עָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם עַד שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם. מֵילָא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מִרְיָם לָמָּה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁרוֹת׳ (קהלת ב, ח), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם׳ (שמות טו, כא).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ הַמְּשׁוֹרְרִים לְמַעְלָה, לא עָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם, עַד שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁלֹשָׁה הָאַחִים: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. תִּינַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מִרְיָם לָמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְשָׁרוֹת׳ (קהלת ב, ח). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם׳ (שמות טו, כא).
בחירת לוי ועמרם - השתקת השירה למעלה עד קו ימין
שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, נְטָלוֹ הקב"ה וּבְחָרוֹ מִכָּל אֶחָיו וְהוֹשִׁיבוֹ בָּאָרֶץ, וְהוֹלִיד לִקְהָת, וּקְהָת הוֹלִיד לְעַמְרָם, וְהוּא הוֹלִיד לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. פֵּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ, וְהֶחֱזִירָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁל מַעְלָה עוֹמְדִים וּמְשׁוֹרְרִים. גָּעַר בָּהֶם הקב"ה וְנִשְׁתַּכֵּךְ הַשִּׁיר, עַד שֶׁנָּטָה קַו יְמִינוֹ וְהוֹשִׁיט לְעַמְרָם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, נְטָלוֹ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְחָרוֹ מִכָּל אֶחָיו וְהוֹשִׁיבוֹ בָּאָרֶץ, וְהוֹלִיד לִקְהָת, וּקְהָת הוֹלִיד לְעַמְרָם, וְהוּא הוֹלִיד לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. פֵּירַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ, וְהֶחזִירָהּ. בְּאוֹתָה שָׁעָה הָיוּ הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁל מַעְלָה עוֹמְדִים וּמְשׁוֹרְרִים. גָּעַר בָּהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִשְׁתָּכַּךְ הַשִּׁיר, עַד שֶׁנָּטָה קַו יְמִינוֹ, וְהוֹשִיט לְעַמְרָם.
טעם שם עמרם - הליכתו וחזרתו לאשתו בצנעה
מָה הַטַּעַם נִקְרָא עַמְרָם? שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עַם רָם עַל כָּל רָמִים, וְלֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ. מָה הַטַּעַם לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ? רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אֲבָהוּ, מִפְּנֵי שֶׁבְּצִנְעָה הָלַךְ, וּבְצִנְעָה חָזַר לְאִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳, וְלֹא נֶאֱמַר וַיֵּלֶךְ עַמְרָם, בְּפַרְהֶסְיָא. ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ - אַף הִיא בְּצִנְעָה חָזְרָה, וְלֹא נִזְכַּר שְׁמָהּ.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא נִקְרָא עַמְרָם. שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עַם רָם עַל כָּל רָמִים, וְלֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ. מַאי טַעְמָא לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי אֲבָהוּ, מִפְּנֵי שֶׁבְּצִנְעָא הָלַךְ, וּבְצִנְעָא חָזַר לְאִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳, וְלָא נֶאֱמַר וַיֵּלֶךְ עַמְרָם בְּפַרְהֶסְיָא. ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ - אַף הִיא בְּצִנְעָא חָזְרָה, וְלֹא נִזְכְּרָה שְׁמָהּ.
׳וילך איש׳
עמרם ובת קול, זיווג משכינת בת לוי
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.