׳יש הבל אשר נעשה על הארץ׳
שבעה עמודים וסוד צדיק ורע לו
פתיחת ר ׳אלעזר׳ - יש הבל אשר נעשה על הארץ בקהלת
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְגוֹ'׳ (קהלת ח, יד) - ׳אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר, אֲבָל ׳יֵשׁ הֶבֶל׳, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה סֵפֶר זֶה וְהֵקִים אוֹתוֹ עַל שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח ר' אֶלְעָזָר וְאָמַר ׳יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֶשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְגוֹ'׳ (קהלת ח, יד) ׳אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר, אֲבָל ׳יֵשׁ הֶבֶל׳, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא עָבֵד סִפְרָא דָּא, וְאוֹקִים לֵיהּ עַל שִׁבְעָה הֲבָלִים, דְּעָלְמָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ.
שבעה עמודי עולם כנגד שבעה רקיעים - ׳הבל הבלים׳
וְהֵם שִׁבְעָה עַמּוּדִים תּוֹמְכִים שֶׁל הָעוֹלָם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְאֵלּוּ הֵם: וִילוֹ"ן. רָקִי"עַ. שְׁחָקִי"ם. זְבוּ"ל. מָעוֹ"ן. מָכוֹ"ן. עֲרָבוֹ"ת. וּכְנֶגְדָּם ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל׳ (קהלת א, ב). כְּמוֹ שֶׁאוֹתָם שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁנִּדְבָּקִים בָּהֶם וּמִתְפַּשְּׁטִים וְיוֹצְאִים מֵהֶם, כָּךְ גַּם יֵשׁ הֲבָלִים אֲחֵרִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים וְיוֹצְאִים מֵאֵלֶּה, וְכֻלָּם אָמַר שְׁלֹמֹה.
בלשון הזוהר
וְאִינּוּן שִׁבְעָה עַמּוּדִין סַמְכִין דְּעָלְמָא, לָקֳבֵל שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְאִלֵּין אִינּוּן: וִילוֹ"ן. רָקִי"עַ, שְׁחָקִי"ם זְבוּ"ל. מָעוֹ"ן. מָכוֹ"ן. עֲרָבוֹ"ת. וּלֳקָבְלַיְיהוּ ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל׳ (קהלת א, ב). כְּמָה דְּאִינּוּן שִׁבְעָה רְקִיעִין, וְאִית אַחֲרָנִין דְּדַבְקֵי בְּהוּ, וּמִתְפַּשְּׁטֵי וְנַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, הָכִי נָמֵי אִית הֲבָלִים אַחֲרָנִין, דְּמִתְפַּשְּׁטֵי וְנַפְקֵי מֵאִלֵּין, וְכֻלְּהוּ אָמַר שְׁלֹמֹה.
הבל היוצא מהבלים עליונים - עליו עומד העולם
וְכָאן יֵשׁ בּוֹ סוֹד הַחָכְמָה. ׳יֵשׁ הֶבֶל׳ שֶׁיּוֹצֵא מֵאוֹתָם הֲבָלִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְזֶה ׳נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳, וְהִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ וְהִתְחַזֵּק בְּתָקְפּוֹ בְּמַעֲשֵׂי הָאָרֶץ וּבָעֲלִיָּה שֶׁעוֹלֶה מֵהָאָרֶץ, וְזֶה הִתְמַנָּה עַל הָאָרֶץ, וְכָל תֹּקֶף וְקִיּוּם שֶׁלּוֹ בְּאוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּלְקְטוּ מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁהֵם צַדִּיקִים, עַד שֶׁלֹּא סָרְחוּ, בְּעוֹד שֶׁנּוֹתְנִים רֵיחַ טוֹב כְּמוֹ חֲנוֹךְ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, ׳וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים׳ (בראשית ה, כד). וְנָטַל אוֹתוֹ כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ, וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, וְכֵן שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְהָכָא רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. ׳יֵשׁ הֶבֶל׳, דְּנַפְקָא מֵאִינוּן הֲבָלִים עִלָּאִין, דְּעָלְמָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וְדָא ׳נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳, וְאִתְקַיַּים בְּקִיוּמֵיהּ, וְאִתְתַּקַּף בְּתוּקְפֵּיהּ בְּעוֹבְדֵי אַרְעָא, וּבִסְלִיקוּ דְּסַלְּקָא מֵאַרְעָא, וְדָא אִתְמָנָא עַל אַרְעָא, וְכָל תּוּקְפָּא וְקִיּוּמָא דִּילֵיהּ, בְּאִינוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא, דְּאִתְלְקִיטוּ מֵאַרְעָא, כַּד אִינּוּן זַכָּאִין, עַד לָא סָרְחוּ, בְּעוֹד דְּיָהֲבֵי רֵיחָא טָב, כְּגוֹן חֲנוֹךְ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלהִים׳ (בראשית ה, כד). וְנָטַל לֵיהּ עַד לָא מָטָא זִמְנֵיהּ, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בֵּיהּ, וְכֵן שְׁאַר זַכָּאִין דְּעָלְמָא.
שתי סיבות להסתלקות צדיקים קודם זמנם - חטאי הדור
שֶׁשָּׁנִינוּ, עַל שְׁנֵי דְבָרִים צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם, אֶחָד עַל חֲטָאֵי הַדּוֹר, שֶׁכְּשֶׁמִּתְרַבִּים רְשָׁעִים בָּעוֹלָם, אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁנִּמְצָאִים בֵּינֵיהֶם נִתְפָּסִים בַּחֲטָאֵיהֶם, וְאֶחָד כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה לִפְנֵי הקב"ה שֶׁיִּסְרְחוּ אַחַר כָּךְ, הוּא מְסַלֵּק אוֹתָם מֵהָעוֹלָם טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם, זֶהו שֶׁכָּתוּב, ׳אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ (קהלת ח, יד), מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם דִּין שֶׁלְּמַעְלָה כְּאִלּוּ עָשׂוּ חֲטָאִים וּמַעֲשִׂים שֶׁל רְשָׁעִים.
בלשון הזוהר
דְּתָנֵינָן, עַל תְּרֵין מִלִּין, צַדִּיקַיָּא מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא עַד לָא יִמְטֵי זִמְנַיְיהוּ, חַד, עַל חוֹבֵי דָּרָא, דְּכַד אַסְגִּיאוּ חַיָּיבַיָּא בְּעָלְמָא, אִינּוּן זַכָּאִין דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בֵּינַיְיהוּ, אִתָּפְסוּן בְּחוֹבֵיהוֹן, וְחַד כַּד אִתְגְּלֵי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִסְרְחוּן לְבָתַר, סָלִיק לוֹן מֵעָלְמָא, עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ (קהלת ח, יד), מָטֵי עָלַיְיהוּ דִּינָא דִּלְעֵילָּא, כְּאִילּוּ עָבְדוּ חוֹבִין וְעוֹבָדִין דְּרַשִׁיעַיָּיא.
שאלת ר ׳יוסי בר יעקב על הסתלקות ר׳ עקיבא
שֶׁהֲרֵי פַּעַם אַחַת שָׁאַל רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יַעֲקֹב, אִישׁ כְּפַר אוֹנוֹ, בִּזְמַן שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו הִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם וּמֵתוּ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, אֶת רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ, וְכִי זֶה כָּתוּב בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? אָמַר לוֹ, וָלֹא? וַהֲרֵי אָמַר שְׁלֹמֹה ׳אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ - מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם דִּין מִלְמַעְלָה כְּאִלּוּ עָשׂוּ חֲטָאִים וּמַעֲשִׂים שֶׁל רְשָׁעִים. ׳וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים׳ - יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דִּין לֹא ׳מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם׳, כְּאִלּוּ עָשׂוּ מַעֲשִׂים שֶׁל צַדִּיקִים.
בלשון הזוהר
דְּהָא זִמְנָא חֲדָא, שָׁאִיל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רִבִּי יַעֲקֹב, אִישׁ כְּפַר אוֹנוֹ, בְּזִמְנָא דְּרִבִּי עֲקִיבָא וְחַבְרוֹי אִסְתָּלָקוּ מֵעָלְמָא, וּמִיתוּ בְּהַהוּא גַּוְונָא, לְרִבִּי מֵאִיר, אָמַר לֵיהּ, וְכִי כְּתִיב דָּא בְּכָל אוֹרַיְיתָא כֻּלָהּ. אָמַר לֵיהּ וְלָא, וְהָא אָמַר שְׁלֹמֹה, ׳אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ - מָטֵי עָלַיְיהוּ דִּינָא מִלְּעֵילָּא, כְּאִילּוּ עָבְדוּ חוֹבִין וְעוֹבָדִין דְּרַשִׁיעַיָּיא. ׳וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים׳ - יַתְבֵי בְּשֶׁקֶט וּשְׁלָם בְּהַאי עָלְמָא, דִינָא לָא מָטָא עָלַיְיהוּ, כְּאִילּוּ עָבְדוּ עוֹבָדִין דְּצַדִּיקַיָּיא.
צדיק מסתלק בגלל זרע-אמת עתידי - כתרח שיצא ממנו אברהם
לָמָּה? אִם מִשּׁוּם שֶׁגָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה אוֹ שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה אֱמֶת בָּעוֹלָם, כְּמוֹ תֶּרַח שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ זֶרַע אֱמֶת - אַבְרָהָם. אָחָז שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ חִזְקִיָּהוּ, וּשְׁאָר הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְלָכֵן, בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה, הֶבֶל שֶׁאָמַרְנוּ נַעֲשָׂה וְנִתְחַזֵּק עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
אֲמַאי. אִי בְּגִין דְּאִתְגְלֵי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּיתוּבוּן בְּתִיוּבְתָּא, אוֹ דְּיִפּוֹק מִנַיְיהוּ זַרְעָא דִּיְהֵא קְשׁוֹט בְּעָלְמָא, כְּגוֹן תֶּרַח דְּנָפַק מִנִּיהּ זַרְעָא דִּקְשׁוֹט - אַבְרָהָם. אָחָז, דְּנָפַק מִנֵּיהּ חִזְקִיָּהוּ, וּשְׁאַר חַיָּיבִין דְּעָלְמָא. וּבְגִין כַּךְ, בְּסִטְרָא דָּא וּבְסִטְרָא דָּא, הֶבֶל דְּקָאַמְרָן נַעֲשָׂה וְאִתְתָּקַף עַל הָאָרֶץ, כִּדְקָאמְרַן.
צדיקים שמגיע אליהם כמעשה רשעים - הבל שהתחזק בעולם
דָּבָר אַחֵר ׳יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ (קהלת ח, יד) - כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִתְחַזֵּק (וְהִתְחַזֵּק) עַל הָעוֹלָם. בַּמֶּה? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ ׳צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ - מַגִּיעַ לִידֵיהֶם כְּאוֹתָם מַעֲשֵׂי הָרְשָׁעִים כְּמוֹ בַּת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֶחָד מֵאוֹתָם מַעֲשִׂים שֶׁהֵם מִמַּעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְהֵם עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם מִפַּחַד רִבּוֹנָם, וְלֹא רוֹצִים לְהִטָּמֵא כְּמוֹ כַּמָּה צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבָּאוּ לִידֵיהֶם כַּמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, וְהֵם גִּבּוֹרֵי כֹחַ שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹן אֲדוֹנָם וְלֹא חָטְאוּ, וְעַל זֶה הֶבֶל ׳נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ - וּמִתְחַזֵּק בְּתָקְפּוֹ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ (קהלת ח, יד) - כִּדְקָאמְרַן דְּאִתְתָּקַּף (ואתתקף) עַל עָלְמָא. בְּמַאי. בְּגִין דְּיֵשׁ ׳צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים׳ - מָטָאן לִידַיְיהוּ כְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּחַיָּיבַיָּא, כְּגוֹן בַּת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ חַד מֵאִינוּן עוֹבָדִין דְּאִינּוּן מִמַּעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְאִינּוּן קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ מִדְּחִילוּ דְּמָארֵיהוֹן, וְלָא בָּעָאן לְאִסְתַּאֲבָא, כְּגוֹן כַּמָּה זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּמָטוּ לִידַיְיהוּ כְּעוֹבָדִין אִלֵּין, וְאִינּוּן גִּבּוֹרֵי כֹחַ דְּעַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן וְלָא חָטְאוּ, וְעַל דָּא, הֶבֶל ׳נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ וְאִתְתָּקַף בְּתוּקְפֵּיהּ.
רשעים שמגיע אליהם כמעשה צדיקים - מצווה מזדמנת בידם
׳וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים׳ (קהלת ח, יד) - בָּאָה לִידֵיהֶם מִצְוָה אַחַת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיקִים, וְזוֹכִים בָּהּ וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ, כְּמוֹ לִסְטִים מְקַפֵּחַ שֶׁהָיָה נִמְצָא בֶהָרִים יַחַד עִם לִסְטִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְשֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם יְהוּדִי, הָיָה מַצִּיל אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ מֵהֶם, וְהָיָה קוֹרֵא עָלָיו רַבִּי עֲקִיבָא: יֵשׁ רְשָׁעִים ׳אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ - הַצַּדִּיקִים.
בלשון הזוהר
׳וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים׳ (קהלת ח, יד) - מָטֵי לִידַיְיהוּ חַד מִצְוָה דְּאִיהוּ עוֹבָדָא דְּצַדִּיקַיָּא, וְזַכָּאן בָּהּ וְעַבְדִין יָתָהּ, כְּגוֹן לִסְטִים מְקַפְּחָא הֲוָה מִשְׁתְּכַח בְּטוּרַיָיא בַּהֲדֵי אִינּוּן לִסְטִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְכַד הֲוָה יוּדָאי אַעְבַר תַּמָּן הֲוָה מַשְׁזִיב לֵיהּ וְנָטִיר לֵיהּ מִנַּיְיהוּ, וַהֲוָה קָרֵי עָלֵיהּ רִבִּי עֲקִיבָא, יֵשׁ רְשָׁעִים ׳אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ הַצַּדִּיקִים.
מעשה באדם רשע וברת רבי חייא - כיבוד הזקנה מנעו מחטא
וּכְמוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהָיָה בִּסְבִיבָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא, שֶׁלַּיְלָה אֶחָד פָּגַשׁ אֶת אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית בִּתָּהּ, רָצָה לִתְקֹף אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, כַּבֵּד אֶת רִבּוֹנְךְ וְאַל תֶּחֱטָא עִמִּי. עָזַב אוֹתָהּ וְלֹא חָטָא בָהּ. הֱוֵי אוֹמֵר, וְיֵשׁ רְשָׁעִים ׳אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ - ׳הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳ - כְּמוֹ שֶׁהִתְחַזֵּק אוֹתוֹ הֶבֶל עִם אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּאוּ לִידֵיהֶם מַעֲשֵׂי רְשָׁעִים וְלֹא חָטְאוּ. אַף כָּךְ הִתְחַזֵּק עִם אוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵיהֶם מַעֲשֵׂי אוֹתָם הַצַּדִּיקִים וְעוֹשִׂים אוֹתָם.
בלשון הזוהר
וּכְגוֹן הַהוּא חַיָּיבָא, דְּהֲוָה בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרִבִּי חִיָּיא, דְּלֵילְיָא חַד פָּגַע בָּהּ בְּהַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוַת אַזְלַת לְבֵי בְּרַתָּהּ, בָּעָא לְמִתְקַף בָּהּ. אָמְרָה לֵיהּ, בְּמָטוּ מִינָךְ, אוֹקִיר לְמָרָךְ, וְלָא תֶּחֶטָא גַּבָּאי. שַׁבְקָהּ וְלָא חָב בָּהּ. הוֵי אוֹמֵר, וְיֵשׁ רְשָׁעִים ׳אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ - ׳הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳, כְּמָה דְּאִתְתָּקַּף הַהוּא הֶבֶל, בַּהֲדֵי אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דְּמָטוּ לִידַיְיהוּ עוֹבְדֵי דְּחַיָּיבַיָּא, וְלָא חָטָאן. אוּף הָכִי, אִתְתַּקַּף בַּהֲדֵי אִינּוּן חַיָּיבַיָּא, דְּמָטֵי לִידַיְיהוּ עוֹבָדֵי דְּאִינּוּן צַדִּיקַיָּא, וְעַבְדֵי לְהוּ.
הקב"ה מתכבד בצדיקים וברשעים - כשעושים מעשה טוב
שֶׁשָּׁנִינוּ, עָשָׂה הקב"ה צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקִים, כָּךְ גַּם הוּא מִתְכַּבֵּד בָּרְשָׁעִים כְּשֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה טוֹב בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ (קהלת ג, יא). אוֹי לָרָשָׁע כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ רַע וּמִתְחַזֵּק בְּחֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹי לָרָשָׁע רָע וְגוֹ'׳ (ישעיה ג, יא).
בלשון הזוהר
דְּתָנֵינָן עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בְּעָלְמָא. וְכַמָּה דְּאִתְיָיקַר אִיהוּ בְּעָלְמָא, בְּעוֹבְדֵי דְּצַדִּיקַיָּא, הָכִי נָמֵי אִתְיָיקַר אִיהוּ בְּרַשִׁיעַיָּיא, כַּד עַבְדֵי עוֹבָדָא טָבָא בְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ (קהלת ג, יא). וַוי לַחַיָּיבָא, כַּד עָבִיד גַּרְמֵיהּ רַע, וְאִתְתָּקַּף בְּחוֹבֵיהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אוֹי לָרָשָׁע רָע וְגוֹ'׳ (ישעיהו ג, יא).
׳את הכל ראיתי בימי הבלי׳ - שלמה רואה בזמן שלטון הלבנה
עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי וְגוֹ'׳ (קהלת ז, טו). פָּסוּק זֶה אַף כָּךְ בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִתְּנָה חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, רָאָה הַכֹּל בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֶטֶת הַלְּבָנָה. ׳יֵשׁ צַדִּיק׳ - זֶה עַמּוּד הָעוֹלָם. ׳אֹבֵד׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה ג, טו), בִּזְמַן הַגָּלוּת. ׳בְּצִדְקוֹ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר. צֶדֶק זֶה, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הִיא עִמָּם בַּגָּלוּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ׳ (קהלת ז, טו) - שֶׁהֲרֵי אֵין מַגִּיעוֹת אֵלָיו אוֹתָן בְּרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי וְגוֹ'׳ (קהלת ז, טו). הַאי קְרָא אוּף הָכִי אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, אֲבָל כַּד אִתְיְהִיב חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, חָמָא כּוֹלָּא, בְּזִמְנָא דְּשַׁלְטָא סִיהֲרָא. ׳יֵשׁ צַדִּיק׳ דָּא עַמּוּדָא דְּעָלְמָא. ׳אוֹבֵד׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה ג, טו), בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. ׳בְּצִדְקוֹ׳ - בְּגִין דְּהִיא שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, צֶדֶק דָּא, כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, וּבְגִין כַּךְ, ׳צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ׳ (קהלת ז, טו) - דְּהָא לָא מָטָאן לְגַבֵּיהּ אִינּוּן בִּרְכָּאן עִלָּאִין.
׳רשע מאריך ברעתו׳ - סמאל מאריך שלוה לאדום באשתו הרעה
׳וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ׳ (קהלת ז, טו) - זֶה סָמָאֵ"ל, שֶׁהֶאֱרִיךְ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה לֶאֱדוֹם, בַּמֶּה? בְּרָעָתוֹ, בְּאוֹתָהּ רָעָה אִשְׁתּוֹ, (נ"א: אִשָּׁה רָעָה ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳ (הושע א, ב)) ׳נָחָשׁ הַתַּקִּיף, שֶׁהֲרֵי לֹא מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה אֶלָּא רַק מִשּׁוּם שֶׁנִּדְבָּק בְּאוֹתָהּ נוּקְבָּא׳. כְּמוֹ זֶה לִשְׁאָר הַמַּלְכֻיּוֹת, עַד שֶׁהקב"ה יָקִים מִן הֶעָפָר אֶת אוֹתָהּ ׳סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא), שֶׁכָּתוּב ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳.
בלשון הזוהר
׳וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ׳ (קהלת ז, טו) - דָּא סמאל, דְּאוֹרִיךְ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה לֶאֱדוֹם, בְּמַאי. בְּרָעָתוֹ, בְּהַהִיא רָעָה אִתְתֵּיהּ, (נ"א: אִשָּׁה רָעָה ׳אֵשֶׁת זְנוּנִים׳ (הושע א, ב)) ׳נָחָשׁ תַּקִּיפָא, דְּהָא לָא מָטָא עָלַיְיהוּ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה, אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְדַּבָּק בְּהַהִיא נוּקְבָּא׳. כְּגַוְונָא דָּא לִשְׁאַר מַלְכְּוָון, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָקִים מֵעַפְרָא, לְהַהִיא ׳סוּכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳, דִּכְתִּיב, ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפָלֶת׳ (עמוס ט, יא).
׳וילך איש מבית לוי׳
גבריאל מוריד נשמת הצדיק ולידת משה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.