ויקרא משה להושע בן נון יהושע
סוד תפילת משה וכלב על קברי האבות
אלה שמות האנשים אשר שלח משה - רבי יצחק: משה ידע שלא יצליחו והתפלל על יהושע
אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ'.׳אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר יג, טז). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה הִסְתַּכֵּלברוה"ק וְיָדַע שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ בְדַרְכֵיהֶם, וְאָז הִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ.שינצל מעצתם וְאָז כָּלֵב הָיָה בְדחַק, וְאָמַר מָה אֶעֱשֶׂה? הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ בְּסִיּוּעַ עֶלְיוֹןבתפילתו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁלַח בּוֹכח וסגולת הנהגת אוֹר הַלְּבָנָה, וְהוּאמשה הֵאִיר עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּאמשה במידת שֶׁמֶשׁ. - ומתוך כך הבין כלב שהוא צריך שמירה לעצמו שלא לילך אחריהם מֶה עָשָׂה כָּלֵב? נִשְׁמַט מֵהֶם וְהָלַךְ לְקִבְרֵי הָאָבוֹת, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם תְּפִלָּתוֹ.
בלשון הזוהר
׳אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר יג, טז) - אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה אִסְתָּכַּל וְיָדַע דְּלָא יִצְלְחוּן בְּאָרְחַיְיהוּ, כְּדֵין צַלֵּי עָלֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ. כְּדֵין כָּלֵב הֲוָה בְּדוֹחֲקָא, אָמַר, מַה אַעְבִּיד, הָא יְהוֹשֻׁעַ אָזִיל בְּסִיַיעְתָּא עִלָּאָה דְּמֹשֶׁה, דְּשָׁדַר בֵּיהּ נְהִירוּ דְּסִיהֲרָא, וְהוּא אַנְהִיר עָלֵיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא. מָה עֲבַד כָּלֵב. אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ, וְאָתֵי לְגַבֵּי קִבְרַיָּיא דַּאֲבָהָן, וְצַלֵּי תַּמָּן צְלוֹתֵיהּ.
כלב נשמט מהם והלך להתפלל על קברי האבות שלא ינזק מהענקים שם
כלב בן יפונהאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דֶּרֶךְ אַחֵר לָקַח, וְעִקֵּם שְׁבִילִים,האריך את הדרך וְהִגִּיעַלהתפלל עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת וְהִסְתַּכֵּן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וְשָׁם אֲחִימָן׳ (במדבר יג, כב) - וְשֵׁשַׁי ׳וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק שיכלו להורגו׳ - אֲבָלמה טעם נהג כן? מפני ש מִי שֶׁהוּא בְדחַק, לֹא מִסְתַּכֵּל עַלשום דָּבָר. כָּךְ כָּלֵב, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בְדחַק, לֹא הִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר, וּבָא לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת לְהִנָּצֵל מֵעֵצָה זוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֹרַח אַחֲרָא נָטִיל, וְעָקִים שְׁבִילִין, וּמָטָא עַל קִבְרֵי דַּאֲבָהָן, וְאִסְתָּכַּן בְּגַרְמֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק׳ (במדבר יג, כב). אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ בְּדוֹחֲקָא, לָא אִסְתָּכַּל מִדִי. כַּךְ כָּלֵב, בְּגִין דְּהֲוָה בְּדוֹחֲקָא, לָא אִסְתָּכַּל מִדִי, וְאָתָא לְצַלָּאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהָן, לְאִשְׁתְּזָבָא מְעֵיטָא דָּא.
ויקרא משה להושע בן נון יהושע - רבי יצחק: אמר לו משה יה יושיעך מהם
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ.׳וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ׳ (במדבר יג, טז). רַבִּי יִצְחָק אָמַר,שאל וְכִי הוֹשֵׁעַ קְרָאוֹ הַפָּסוּק? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַוכן ׳ (שמות יז) - ׳יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַרוכן ׳ (שם יז) - ׳וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ׳ - אֶלָּאתירץ ר' יצחק הטעם שהוסיף לו משה אות י' לשמו אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, יָהּ יוֹשִׁיעֲךְ מֵהֶם.מעצת המרגלים - שהיה צריך לכך שמירה מיוחדת וזהו 'ויקרא'- היינו שהתפלל עליו 'יה יושיעך' - אור יקר].
בלשון הזוהר
׳וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ׳ (במדבר יג, טז). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וְכִי הוֹשֵׁעַ קְרָאֵיהּ קְרָא, וְהָא כְּתִיב (שמות יז ט). ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ׳ (שמות לג, יב). ׳וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר׳ (שמות יז, יג). ׳וַיַּחֲלוֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ׳. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מִנַּיְיהוּ.
רבי אבא: כיון ששלחו להיכנס לשם הצטרך להיות שלם בשכינה ולכן קשרו אליה
תירוץ אחר על קושיית רבי יצחק מפני מה נוספה לו אות י'רַבִּי אַבָּא אָמַר, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם, הִצְטָרֵךְיהושע לִהְיוֹת שָׁלֵם, וּבַמֶּה? בַּשְּׁכִינָה. שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא נַעַר, [כש''כ 'ויהושע נער'] כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ,שזו דרגא נמוכה יותר [מצד שאינה בתוקפה תמיד] וּבְאוֹתָהּ שָׁעָהשהוסיף לשמו י' קְשָׁרוֹ מֹשֶׁה אֵלֶיהָ.אל השכינה [העומדת בסוד י' זעירא] להיותו בתוקף מעלתו וְאַף עַל גַּב שֶׁמָּצָאנוּשנקרא יְהוֹשֻׁעַ בַּתְּחִלָּה,'קודם שהוסיף י' לשמו, ומתרץ: הַפָּסוּק קְרָאוֹ כָּךְ עַל שֶׁעָתִיד לְהִקָּרֵא כָּךְ.וטעם שעשה כן אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי זֶה לֹא צָרִיךְלא כדאי לְהִכָּנֵס לְשָׁם, אֶלָּאכשיהא יהושע שלם בַּשְּׁכִינָה, וְכָךְ רָאוּי.מפני שעד עתה היה מרכבה בסוד הנהגת נער מטטרו"ן, ועתה ע"י שינוי השם זווג לו השכינה
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֵּיוָן דְּשַׁדְרֵיהּ לְמֵיעַל לְתַמָן, אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוִי שְׁלִים. וּבְמָּה. בִּשְׁכִינְתָּא. דְּעַד הַהִיא שַׁעֲתָא נַעַר אִקְרֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא קָשִׁיר לֵיהּ מֹשֶׁה בַּהֲדָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַשְׁכְּחָן יְהוֹשֻׁעַ בְּקַדְמִיתָא, קְרָא קַרְיֵיהּ הָכִי עַל הַהוּא דְּזַמִּין לְמִקְרְיֵיהּ. אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי לָא אִצְטְרִיךְ דָּא לְמֵיעַל תַּמָּן, אֶלָּא בִּשְׁכִינְתָּא, וְהָכִי אִתְחֲזֵי.
היש בה עץ אם אין - רבי חייא: קושיית איך משה הסתפק והרי שבחה כמה פעמים
הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְגוֹ'.׳הֲיְשִׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְגוֹ'׳ (במדבר יג, כ). רַבִּי חִיָּיא אָמַר,שאל וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה עֵצִים מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה? וַהֲרֵי הוּא שִׁבַּח אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה פְעָמִים,שהיא כוללת סגולות כל העולם כמש"ה לא תחסר כל בה ואיך יתכן ש וְהוּא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה?! וַהֲרֵי הקב"ה אָמַר לְמֹשֶׁה בַּתְּחִלָּה שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים,לגלות סוד הגנוז כאן שֶׁכָּתוּב ׳אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ׳ועוץ הוא מלשון עץ (איוב א).
בלשון הזוהר
׳הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְגוֹ'׳ (במדבר יג, כ), רִבִּי חִיָּיא אָמַר, וְכִי לָא הֲוָה יָדַע מֹשֶׁה דְּאִית בָּהּ כַּמָה אִילָנִין מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, וְהָא הוּא שִׁבַּח לָהּ לְיִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה זִמְנִין, וְהוּא אִסְתָּפַּק בְּדָא. וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאָמַר לֵיהּ לְמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא, דְּהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא אַתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב, ׳אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ׳ (איוב א, א).
רשבי: רמז להם משה רמז חכמה על מה ששאלו בתחלה היש ה בקרבנו אם אין
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן,משה רבנו רָמַז לָהֶם רֶמֶז חָכְמָה רמז הרומז על ענין שיש בו משרשי החכמה כתשובה עַל מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ בַתְּחִלָּה, שֶׁכָּתוּב ׳הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן׳ (שמות יז, ז) - אָמַר,להם משה שָׁם תִּרְאוּ אִם הִיא רְאוּיָה לָזֶהלז״א [הנהגת זעיר אנפין] שנקרא 'עץ', אוֹ לָזֶה. להנהגת א״א [הנהגה גבוהה יותר הנקראת 'אריך אנפין'] שנקרא 'אין'. וכך ׳אָמַר לָהֶם׳, אִם תִּרְאוּ ׳שֶׁפְּרִי הָאָרֶץ׳ כִּשְׁאָר אַרְצוֹת הָעוֹלָםתדעו ש - יֵשׁ ׳בָּהּ עֵץ׳ הַחַיִּים, וְלֹא מִמָּקוֹם יוֹתֵר עֶלְיוֹן.ולא מהנהגה גבוהה יוותר היא הנהגת א"א וְאִם תִּרְאוּ ׳שֶׁפְּרִי הָאָרֶץ׳ יָתֵר וּמְשֻׁנֶּה מִכָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם, תֵּדְעוּ שֶׁהֲרֵישהוא מושגח ומונהג מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שׁוֹפֵעַ וְנִמְשָׁךְ אוֹתוֹ שִׁנּוּי עֶלְיוֹן מִכָּל מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם. וּבָזֶה תֵּדְעוּ - ׳הֲישׁ בָּהּ עֵ"ץהיינו הנהגת ז"א אִם אַיִ"ן׳,או הנהגת א"א וְזֶה צְרִיכִים אַתֶּם בַּתְּחִלָּה (שבמעיכם רְצִיתֶם) לָדַעַת זֶה, שֶׁכָּתוּבששאלתם ׳הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ׳ - בְּקִרְבֵּנוּ דַּוְקָא,כלומר בהנהגת ז"א שהיא תחתונה יותר אוֹ ׳אִם אַיִן׳. - בהנהגת 'אי"ן' א"א וְעַל זֶה ׳וְהִתְחַזַּקְתֶּםבאמונתכם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ׳ (במדבר יג, כ) - לָדַעַת שִׁנּוּי שֶׁלּוֹ.שאם תזכו יתברר שהדבר תלוי בחוזק אמונתכם להיות מונהגים בהנהגת 'אין' היא הנהגת א"א [- רמ"ק ומקד"מ].
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רָמַז לָהֶם רְמִיזָא דְּחָכְמְתָא, עַל מַה דְּשָׁאִילוּ בְּקַדְמִיתָא. דִּכְתִּיב, ׳הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן׳ (שמות יז, ז). אָמַר, תַּמָּן, תֶּחֱמוּן, אִי הִיא אִתְחַזְיָא לְהַאי, אוֹ לְהַאי. אָמַר לוֹן, אִי תֶּחֱמוּן דְּאִיבָא דְּאַרְעָא כִּשְׁאַר אַרְעֵי דְּעָלְמָא, יֵשׁ בָּהּ עֵץ אִילָנָא דְּחַיֵּי, וְלָא מֵאֲתָר עִלָּאָה יַתִּיר. וְאִי תֶּחֱמוּן דְּאִיבָא דְּאַרְעָא יַתִּיר וּמְשַׁנְיָיא מִכָּל אֲתָר דְּעָלְמָא, תִּנְדְּעוּן, דְּהָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא קָא נָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ הַהוּא שִׁנוּיָיא עִלָּאָה, מִכָּל אַתְרֵי דְּעָלְמָא. וּבְדָא תִּנְדְּעוּן, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵ"ץ, אִם אַיִ"ן, וְדָא בָּעִיתוּן בְּקַדְמִיתָא (דבמעיכון בעיתון) לְמִנְדַּע דָּא, דִּכְתִּיב, ׳הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ׳ (שמות יז, ז). בְּקִרְבֵּנוּ דַּיְיקָא, אוֹ אִם אַיִן. וְעַל דָּא וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ, לְמִנְדַּע שִׁנּוּיָיא דִּילֵיהּ.
והימים ימי בכורי ענבים - אותם הימים הידועים מחוברים בעץ שחטא בו אדם הראשון
וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.׳וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׳ (במדבר יג, כ). וְהַיָּמִים, מַה בָּא לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי וְאָז בִּכּוּרֵי עֲנָבִים מַסְפִּיק לוֹ?ומדוע הוסיף הכתוב תיבת 'והימים' אֶלָּא וְהַיָּמִיםאלו - אוֹתָם הַנּוֹדָעִים, ששה ימים ידועים של בריאת העולם סוד שש ספירות חג"ת נה"י כֻּלָּם הָיוּ מְחֻבָּרִיםמצד הנהגתם בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ עֲנָבִים הָיוּ, וְעַל זֶה אמר הכתוב וְהַיָּמִים - אוֹתָם הַיְדוּעִיםהאחוזים בספירות האלו - ׳יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׳ - דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
׳וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׳ (במדבר יג, כ). וְהַיָּמִים, מַאי קָא מַיְירֵי, דְּהָא וְאָז ׳בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׳ סַגִּי לֵיהּ. אֶלָּא וְהַיָּמִים, אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ מִתְחַבְּרָן בְּהַהוּא זִמְנָא בְּהַהוּא אִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּמָה דְּתָנֵינָן עֲנָבִים הָיוּ וְעַל דָּא, וְהַיָּמִים: אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן, ׳יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׳ דַּיְיקָא.
ויעלו בנגב ויבא עד חברון - רבי יוסי: כלב הוא שבא להתפלל על קברי האבות
׳וַיַּעָלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבא עַד חֶבְרוֹןמהו לשון ויבא,׳ (במדבר יג, כב). וַיָּבאוּהיה צָרִיךְ לִהְיוֹת!כתוב בלשון רבים אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּלֵב הוּא שֶׁבָּא לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת.ומשום כך הזכיר לשון יחיד אָמַר כָּלֵב, יְהוֹשֻׁעַ הֲרֵי בֵּרְכוֹ מֹשֶׁה בְּסִיּוּעַ עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ וְיָכוֹל לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה? נִמְלַךְ לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִסּוֹדוֹתֵיהֶם (מעצה רָעָה) שֶׁל שְׁאָר מְרַגְּלִים.
בלשון הזוהר
׳וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָבֹא עַד חֶבְרוֹן׳ (במדבר יג, כב). וַיָבֹאוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּלֵב הוּא דְּאָתָא לְצַלָּאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהָתָא. אָמַר כָּלֵב, יְהוֹשֻׁעַ הָא בָּרְכֵיה מֹשֶׁה בְּסִיוּעָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְיָכִיל לְאִשְׁתְּזָבָא מִנַּיְיהוּ, וַאֲנָא מַה אַעְבִּיד. אִימְלָךְ, לְמִבָּעֵי בָּעוּתָא עַל קִבְרֵי אֲבָהָתָא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּזִיב מְרָזֵיהוֹן (ס"א מעיטא בישא) דִּשְׁאַר מְאַלְלִין.
רבי יצחק: מי שהיה רשום מכלם נכנס בו שבו תלוי הכל - השכינה נכנסה עם כלב
וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן.רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מִי שֶׁהָיָה רָשׁוּם מִכֻּלָּם,בעל יתרון מצד קומתו הרוחנית יותר משאר המרגלים זֶההוא אשר נִכְנַס בּוֹ,השכינה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל.בשכינה הקדושה תלויים כל השפעות הקדושה אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי. וּבֹא וּרְאֵה, מִי הוּא מִשְּׁאָרהמרגלים ה אֲחֵרִיםשהוא ראש להם שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס לְשָׁם? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי׳ (במדבר יג, כב) - וּמִפַּחְדָּםמפני אותם ענקים מִי יָכוֹל לְהִכָּנֵס בַּמְּעָרָה?של האבות הקדושים אֶלָּא הַשְּׁכִינָה נִכְנְסָה שָׁם עִם כָּלֵב, לְבַשֵּׂר לָאָבוֹתשאף שנתעכבו מפני מעשיהם מ', אבל עכשיו שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן לְהַכְנִיס בְּנֵיהֶם לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶםלאבות הקדושים שיירש זרעם את הארץ הקב"ה, וְזֶהוּמה שאמר הכתוב בלשון יחיד ׳וַיָּבא עַד חֶבְרוֹן ששם מקום חיבורה עם האבות.׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, מַאן דְּהַוָה רָשִׁים מִכֻּלְּהוּ דָּא עָאל בְּגַוִּויהּ דְּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא. וְתָּא חֲזֵי, מַאן הוּא מִשְּׁאַר אָחֳרִי דְּיֵכוּל לְאַעֲלָא תַּמָּן, דְּהָא כְּתִיב ׳וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי׳, וּמִדְּחִילוּ דִּלְהוֹן מַאן יָכִיל לְאַעְלָאָה בִּמְעַרְתָּא. אֶלָּא שְׁכִינְתָּא עָאלַת תַּמָּן בְּכָלֵב, לְבַשְּׂרָא לַאֲבָהָן, דְּהָא מָטָא זִמְנָא לְאַעֲלָא בְּנַיְיהוּ לְאַרְעָא, דְּאוֹמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא הוּא ׳וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן׳.
אחימן ששי ותלמי היו מזרע הנפילים שהולידו מבנות הארץ גבורי עולם
לָמַדְנוּ, אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי מִמִּי יָצְאוּ? זֶרַע הָיוּ מֵאוֹתָם נְפִילִים שֶׁהִפִּילָם הקב"ה בָּאָרֶץ וְהוֹלִידוּ מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם יָצְאוּ גִבּוֹרֵי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳הֵמָּה הַגִּבּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁםב' הבחנות אמר הכתוב בזה א.׳ (בראשית ו, ד) - אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שַׁמָּשֵׁי (משנברא) הָעוֹלָם נִמְצְאוּ.שמתחילה היו שמשי עולם העליון [משרתי עליון] ב. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם,אשר נקבו 'בשמות' לרוב חשיבותם [שכל הנודע בשמו הוא הפלגה גדולה בעניינו ] אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי.ששמם מצד חשיבותם - נודע בכל העולם
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, מִמַּאן נַפְקוּ. זַרְעָא הֲווֹ מֵאִינּוּן נְפִילִין, דְּאָפִּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, וְאוֹלִידוּ מִבְּנַת אַרְעָא, וּמִנַּיְיהוּ נַפְקוּ גִּיבָּרֵי עָלְמָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׳ (בראשית ו, ד). אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שַׁמָּשֵׁי (נ"א מדאתברי) עָלְמָא מִשְׁתַּכְּחֵי. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי.
ויבאו עד נחל אשכל - רבי יהודה: כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקבה
׳וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וְגוֹ'׳ (במדבר יג, כג). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ישעיה מב, ה) '. כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדַת הקב"ה. כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לְהִסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ מַקְרִיב כָּל קָרְבְּנוֹת הָעוֹלָם לִפְנֵי הקב"ה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שהקב"ה מְכַפֵּר לוֹ עַל כָּל חֲטָאָיו, וּמְתַקְּנִים לוֹ כַּמָּה כִסְאוֹת לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
׳וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'׳ (במדבר יג, כג), רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳כֹּה אָמַר הָאֵל יהו"ה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ישעיהו מב, ה). כַּמָּה אִית לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּכְּלָא בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה אִית לְהוּ לְאִסְתַּכְּלָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, כְּאִילּוּ מְקָרֵב כָּל קוֹרְבְּנִין דְּעָלְמָא לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְכַפֵּר לֵיהּ עַל כָּל חוֹבוֹי, וּמְתָּקְנִין לֵיהּ כַּמָה כּוּרְסְיָין לְעָלְמָא דְּאָתֵי, (חסר).
הנסתרת לה אלהינו והנגלת לנו
סוד גבול השאלה במעשה בראשית
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.